האיחוד האירופי, 2005

תרנגולים בתעשיית הבשר

ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנת 2005 היא טיוטת דירקטיבה לרווחת תרנגולים בתעשיית הבשר, שאימצה הנציבות האירופית ב-30 במאי. המדובר בטיוטה של חוק בעל הוראות כלליות למדי, שעדיין אמור לעבור אישור בערכאות אחרות של האיחוד. מאחר שמדובר בתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, יש השלכות אדירות אפילו לשינויים זעירים שעשוי החוק להביא. באיחוד האירופי מגדלים והורגים למעלה מחמישה מיליארד תרנגולי בית בשנה – כעשירית מהתרנגולים בעולם. החוק היחיד שמגן על התרנגולים באיחוד האירופי הוא חוק כללי לרווחת בעלי-חיים, ללא התייחסות מיוחדת לתעשייה זו – תוצאה של גודלה וכוחה הכלכלי.

תרנגולים: הגבלת הצפיפות

השיפור החשוב ביותר שמציעה טיוטת החוק הוא הקלה מסוימת בצפיפות בלולים. הצפיפות נמדדת בקילוגרם למטר רבוע; ממוצע הצפיפות האירופי של עופות בסוף חייהם בלול הוא 40 ק"ג למ"ר – 20 עופות בריבוע של מטר על מטר. טיוטת החוק ממליצה להגביל את הצפיפות ל-30 ק"ג למ"ר, ולהתיר 38 ק"ג למ"ר בלולים עם אוורור ומצע מתאימים. המדובר עדיין בצפיפות אדירה: דו"ח הוועדה המדעית של הנציבות האירופית קבע, שבצפיפות העולה על 25 ק"ג למ"ר צפויה עלייה משמעותית בבעיות בריאותיות והתנהגותיות. בטיוטת החוק לא מדובר אפוא בהתאמה לצרכי התרנגולים, אלא ביישור קו, כמעט, עם ממוצע התנאים האכזריים השולטים כיום בשוק. אולם יש לזכור, שממוצע 40 ק"ג למ"ר משמעותו שמיליארדי תרנגולים מסיימים את חייהם באירופה בצפיפות גדולה יותר. לכן אם תתקבל צפיפות דומה בתור הגבול העליון המותר, עשויה להיות לכך חשיבות עבור מיליארדי עופות.

תרנגולים: הגבלות נוספות

הטיוטה כוללת הגבלות נוספות, שאף אחת מהן כשלעצמה אינה דורשת שינויים דרמטיים בתעשייה, אך הן יהפכו מקרים קיצוניים של התאכזרות או הזנחה לבלתי חוקיים במפורש. המדובר ברפורמות בתחום אספקת המזון לעופות, יובש וניקיון של המצע, אוורור ואיכות האוויר, רעש ממכונות בלול, מניפולציות בתאורה ואופן הטיפול בעופות פגועים. בנוסף לכך כוללת הטיוטה דרישה להכשרת כל העובדים בקורסים לרווחת בעלי-חיים וחובת רישום ודיווח של משתנים רבים בלול, ובכלל זה מעקב אחר מצב העופות. המדובר לא רק בפיקוח עצמי וולונטרי, אלא גם בהקמת מנגנון לפיקוח על בעיות רווחה בלולים באמצעות מעקב של וטרינרים רשותיים אחרי תמותת עופות ודלקות ברגליים, לפי דגימות במשחטות.

תרנגולים: דחיית המצוקות התורשתיות

הנושא הבולט ביותר שממנו מתעלמת טיוטת החוק הוא ניצול עופות שעוותו על-ידי ברירה מלאכותית אינטנסיבית. אף על-פי שברירה מלאכותית פוגעת בעופות קשה אף יותר מן התנאים במשק, בנציבות האירופית הסתפקו בהמלצה לסקור את הנושא תוך חמש שנים ממועד כניסת החוק לתוקף. זאת בנוסף לדחיית הדיון בבעיות המיוחדות לעופות בלהקות רבייה.

שפעת ומסחר בעופות

הנגיף הקטלני של שפעת העופות,H5N1, זוהה במהלך הסתיו בארבע מדינות קרובות: רוסיה, טורקיה, רומניה וקרואטיה. מסמכי הנציבות האירופית מציינים חשש ציבורי מצריכת בשר עופות וביצים – וייתכן שזוהי ההשלכה המשמעותית ביותר של המגיפה על גורל העופות באירופה. במהלך אוקטובר, החלה הנציבות להטיל הגבלות על המסחר בעופות עם המדינות הקרובות שבהן התגלה הנגיף – הגבלה על ייבוא עופות חיים וכן בשר וביצים למשך שבועות אחדים, והגבלה ממושכת יותר על ייבוא עופות חיים בלבד. צעד זה הצטרף להגבלה על ייבוא מוצרי עופות מ-11 מדינות באסיה. התפתחות חיובית נוספת היא איסור שנקבע באוגוסט על ייבוא מוצרי יען מדרום אפריקה. דרום אפריקה הורגת 300,000 יענים בשנה, והיא אחראית ל-80% מה"ייצור" בשוק העולמי למוצרי יען. האיסור הביא למשבר בענף במדינה. עוד צעד חשוב נערך ב-26 באוקטובר: איסור זמני על ייבוא עופות בר לאיחוד האירופי. האיחוד הוא הצרכן הגדול בעולם של עופות בר (כגון תוכים) ואחראי בכך להשמדת ציפורים באזורים המשווניים, בעיקר. בשלושת החודשים שקדמו לאיסור, יובאו לאיחוד 232,000 עופות בר. רק מיעוטן של הציפורים שנלכדות בטבע שורדות לאחר הלכידה והמסע לשווקים. בהלת השפעת הביאה גם למהלכים שפגעו בעופות רבים. החלה להופיע הסתייגות מהחזקת עופות במשקים פתוחים; את התגובה החריפה ביותר יזמה ממשלת הולנד, שדרשה לכלוא למשך כחודש (באוגוסט-ספטמבר) את כל חמישה מיליוני העופות במדינה, המוחזקים בדרך-כלל במרעה חופשי.

ניסויים בבעלי-חיים

מדיניות REACH (קיצור של "רישום, הערכה והרשאה של כימיקלים") היא תוכנית של האיחוד האירופי לבצע בדיקות בטיחות של 30,000 כימיקלים, שנמצאים בשוק מלפני 1981. מתוכנית REACH המקורית השתמע, שייערכו מבדקי רעילות ב-1.7 עד 4.6 מיליון חיות, לפי הערכות רשמיות. באוקטובר החליטה ועדת הסביבה של הפרלמנט האירופי לבצע שינויים בתוכנית המקורית, שעיקרם ההוראה לחייב את התעשייה לחלוק מידע בריאותי ובטיחותי שהושג על-ידי ניסויים בחיות, וב-17 בנובמבר הצביע על כך הפרלמנט האירופי. הליכי האישור לתוכנית החדש העדיין לא הסתיימו, אך הארגון הבריטי BUAV כבר מציג את התוצאות כצעד חשוב במניעת ניסויים בחיות. ההחלטה הפחיתה את הסכנה לביצוע ניסויים זהים שוב ושוב, ובכך חסכה קורבנות רבים. התקבלו גם מספר החלטות המעודדות שימוש בחלופות: הפניית תקציב לפיתוח חלופות ועבודה מנהלית שאמורה לעודד שימוש בחלופות. הוחלט גם לפתוח את המידע על הניסויים בחיות לביקורת ציבורית ותוך התייעצות עם מומחים לחלופות. יש לציין, שבחודש מאי נהדף בבית-המשפט העליון של אירופה ניסיונה של צרפת להתיר ניסויים בחיות לפיתוח מוצרי קוסמטיקה, ולהפוך בכך איסור שנועד להיכנס לתוקף בשנת 2009.

סובסידיות למשלוחים חיים

ב-23.12.2005 הסכימו מוסדות האיחוד האירופי להפסיק מיידית את הסובסידיות לייצוא בקר חי, החל מ-1.1.2006. ההחלטה מונעת את התמריץ שניתן עד כה לחקלאים האירופיים – לשלוח בקר חי לשחיטה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, במסעות האורכים כעשרה ימים וכרוכים בסבל רב. עד כה מימן האיחוד את המשלוחים בלמעלה מ-50 מיליון אירו בשנה. רוב המשלוחים נערכו ללבנון: 66,301 פרות ופרים בשנת 2005, לעומת 123,825 ב-2004. נציבת האיחוד האירופי לחקלאות ולפיתוח הכפר, מריאן פישר בול, הבהירה ששיקולי רווחת בעלי-חיים עמדו בלב ההחלטה. למרות החדשות הטובות מאירופה, נראה שברזיל מחליפה את המדינות האירופיות במשלוחים חיים ללבנון.

בקר במשאית הובלה (PETA) 

אנטיביוטיקה כזרז גדילה

ב-1.1.2006 נכנס לתוקף האיסור על השימוש באנטיביוטיקה בתור זרז גדילה בתוך מזון של חיות בחקלאות (מינון נמוך של אנטיביוטיקה במזון גורם האצה בגדילה). עד לתאריך זה, נותרו באיחוד האירופי ארבעה מוצרים אנטיביוטיים שהיו מותרים לשימוש כחלק מפיטום חזירים, בקר ועופות. האיסור על שיווק מוצרים אלה חותם את תהליך האיסור על השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא רפואיות. המניע לחקיקה בעניין הוא החשש לבריאות הצרכנים כתוצאה מפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה; אולם האיסור יתרום לרווחת החיות בכך שיביא להאטה מסוימת בקצב הגדילה המופרז שלהן.

חקלאות מים

באוגוסט הציעה הנציבות טיוטת חקיקה חדשה בעניין בריאות החיות במתקנים להחזקת יצורי מים: דגים, וכן סרטנים ורכיכות. הדגש בחקיקה הוא על מניעת מחלות, ויש בה גם כללים ברורים להשמדת הדגים במקרה של מחלה מסוכנת, בנוסף על צעדים למניעת הפגיעה בחיות בר ימיות. רווחת הדגים לא עניינה את מנסחי ההצעה, וכל שיפור במצבם יהיה תוצאת לוואי של צמצום בתפוצת המחלות. עם זאת, צמצום זה יהפוך את הענף לרווחי יותר: כיום מגיעים ההפסדים הכספיים באירופה ל-20% מערך הייצור של מוצרים מחיות מים – חצי מיליארד אירו – והחקיקה צפויה להגדיל את רווחי הענף ב-100 אלף אירו נוספים.

פרוות כלבים וחתולים

הקמפיין הציבורי לאסור ייבוא פרוות כלבים וחתולים לאיחוד האירופי זכה בתמיכה ציבורית ופוליטית רחבה – עדיין ללא תוצאות בחקיקה. בדצמבר אף נערכה באירופה חשיפה בולטת של טבח שיטתי של כלבים וחתולים לייצור פרווה, במזרח אירופה. צרפת, איטליה, יוון, בלגיה ודנמרק, וכן ארצות-הברית, אוסטרליה ושווייץ, כבר אסרו על ייבוא פרוות כלבים וחתולים. ההישג בתחום זה באיחוד האירופי הוא הצהרה שניתנה ביוני מפי נציב הבריאות והגנת הצרכן של האיחוד, מרקוס קיפריאנו, ולפיה הוא עובד על פיתרון הבעיה באמצעות ניסיון לפתח חקיקה. קודמו בתפקיד, דייויד ביירן, נמנע מלעסוק בנושא, בטענה שאין לאיחוד סמכות חוקית לאסור ייבוא פרוות כלבים וחתולים ויש להשאיר את ההחלטה בעניין בידי כל אחת מממשלות המדינות החברות. קיפריאנו הבטיח לפעול בשני מישורים: קידום איסור על ייבוא פרוות שמקורן בהליכי "ייצור" אכזריים במיוחד, בדגש על כלבים וחתולים; וסימון מחייב של פרוות כלבים וחתולים. לדברי הנציב, חסר כיום מידע הן על התעשייה והייבוא והן על השיטות לזהות פרוות כלבים וחתולים. לפיכך נראה שתהליך החקיקה יהיה איטי.