מוות המוני בכניסה לישראל, 2007-2002

תוכן הכתבה: איסור על המשלוחים, אוגוסט 2002  חידוש המשלוחים, ספטמבר 2002  אחוזי התמותה עולים, יולי 2003  עדכונים 2004  עדכונים 2006  עדכונים 2007  מה לעשות? 

הפוגה זמנית במשלוחים החיים, אוגוסט 2002

מסע המוות האחרון

עגל מיובש בכביש הערבה 

במסע האחרון של כבשים ועגלים מאוסטרליה לישראל מתו רבים כל-כך מהם, עד כי השירותים הווטרינריים בישראל אסרו באופן זמני על הובלת בעלי-חיים מאוסטרליה. במכתב מתאריך 12.8.2002 שכתב אל ארגונים אוסטרליים להגנה על בעלי-חיים מנהל השירותים הווטרינריים בישראל, ד"ר עודד ניר, הוא מתייחס למסע שערכה אונייה אוסטרלית במשך 15 ימים (החל ב-22.7), כשעל סיפונה 37,712 כבשים ו-7,971 עגלים. ד"ר ניר מציין במכתבו כי 300 כבשים ו-36 עגלים מתו על סיפון האונייה. הכבשים נפרקו ביום הגעתה של האונייה לנמל עקבה, אז מתו עוד שלושה מהם, ואילו העגלים המתינו ארבעה ימים, וההמתנה גבתה את חייהם של 36 עגלים נוספים. בכך לא תם מסע הייסורים של החיות, אך מכאן ואילך הנתונים מקוטעים יותר. התחנה הבאה הייתה הֶסגר בצופר (יישוב בערבה). בדרך לשם ובהסגר מתו 93 עגלים. לא נמסר מידע על המשך תמותת הכבשים, ולמעשה גם מסעם של העגלים לא תם בצופר - סביר להניח, שחיות פגועות המשיכו למות גם לאחר מועד התיעוד. 

סיכום השירותים הווטרינריים

העגלים והכבשים מתו ממכת חום ומהתייבשות. בעקבות ריבוי מקרי המוות נאסר ייבוא החיות מאוסטרליה עד שימולאו מספר דרישות, הכוללות שיפור תנאים על האוניות, הידוק הפיקוח הווטרינרי וסידור ההליכים המנהליים באופן שימנע הפקרת החיות להמתנה ממושכת בתנאים קשים. כמו כן, מאחר שכמעט כל העגלים שמתו היו שחורים-לבנים (מזנים שמוצאם מאזורים צפוניים) ממליצים השירותים הווטרינריים שלא לייבא עגלים מזנים כאלה בחודשי הקיץ גם בעתיד. התנאים שמציבים השירותים הווטרינריים, אם יתממשו, יאפשרו את חידוש הובלת בעלי-החיים מאוסטרליה, עם אחוזי תמותה מעט נמוכים יותר. 

היסטוריה של אסונות

האסון במסע האחרון מאוסטרליה אינו מפתיע. המשלוחים מאוסטרליה למזרח התיכון גובים קורבנות רבים מדי קיץ, זה שנים, כפי שניתן להתרשם מעדויות קודמות. ב-16 ביולי, בעקבות מסע שבו מתו חיות רבות, אסר משרד החקלאות האוסטרלי משלוח בקר מזנים אירופיים עד 31 באוקטובר מדרום אוסטרליה למפרץ הפרסי. אוורור לקוי, צפיפות מחרידה, חום אימים ועיכובים בנמלי היעד - כל אלה הם תופעות שגרתיות במשלוחים מאוסטרליה. בנוסף למקרי המוות ה"רגילים" אורבות לחיות הכלואות חסרות-אונים באוניות סכנות, המחסלות אחוזים ניכרים מן החיות במשלוחים מסוימים, ולעתים - את כולן: שריפות, סופות (הגורמות לעתים טביעה המונית), מקרים של אוורור לקוי באופן קיצוני, סירוב לקבל את המשלוח בנמל היעד (דבר הגורם להארכת המסע כפליים) ועוד.

עולם כמנהגו נוהג

כבר ב-1985 הוקיעה ועדה לרווחת בעלי-חיים של הסנאט האוסטרלי את משלוח הכבשים למזרח התיכון. אולם סמכות לאסור את המשלוחים או אף לאכוף שיפור בתנאי ההובלה - לא ניתנה לוועדה. היא הוסמכה להמליץ בלבד, והמליצה שממשלת אוסטרליה תעודד ייצוא בשר קפוא למזרח התיכון, שיחליף בהדרגה את משלוח הכבשים החיים. דוחו"ת רשמיים נוספים והצהרות על כך שהתנאים שופרו, לא הביאו לשינוי ממשי. קיימות תנודות שנתיות במספר הכבשים הנשלחים, בין ארבעה לשמונה מיליון בשנה, אולם אין מגמת ירידה. גם באחוזי התמותה השנתיים אין מגמת ירידה ברורה.

הסיבות להובלה

הזנת יונקים בקנה-מידה גדול דורשת שטחים פוריים נרחבים, שאינם בנמצא במזרח התיכון. אולם הצרכנים קונים בשר רב - ומיובא בהכרח. סיבה אחת לדרישת הצרכנים הערבים והיהודים לייבא "מטען חי" היא ההעדפה לשחוט את החיות לפי כללי האיסלאם או היהדות. באוסטרליה מחייבים להמם את החיות לפני שחיטתן - בניגוד לשיטות הפולחניות; האוסטרלים אסרו אפוא שחיטה פולחנית בשטח ארצם, אך התירו לשלוח את החיות על פני אלפי קילומטרים לשחיטה בשיטות אלה בארצות אחרות. לא פחות חשובה מן הסיבה הדתית להובלת החיות מאוסטרליה היא ההעדפה ל"בשר טרי" במזרח התיכון. הבשר הקפוא פופולארי פחות, כאשר עומדים הצרכנים בפני אפשרות הבחירה.

מסע הכבשים

כבשים הם הקורבנות העיקריים של המשלוחים מאוסטרליה: כחמישה וחצי מיליון מהם נשלחים מדי שנה באוניות למזרח התיכון, רובם למדינות חצי האי ערב. המסע אורך בין עשרה ימים לשלושה שבועות, על פני יותר מ-10,000 קילומטרים, נוסף למסע ברכבות ובמשאיות אל נמל היציאה באוסטרליה. חלק מן החיות מגיע ממרעה פתוח, ואילו על האוניות מספקים להן רק כופתיות של מזון מעובד. כדי להרגילן למזון החדש הן נכלאות במפטמות בנמלי היציאה במשך 10-5 ימים, שם מאכילים אותן בכופתיות. אף על-פי כן, 47% מכלל מקרי המוות של כבשים נובעים מרעב, לאחר שהכבשים לא הסתגלו לכופתיות. כאחד מחמישים כבשים מת במהלך ההובלה, וארגוני רווחת בעלי-חיים באוסטרליה מעריכים שמספר המתים מוכפל לאחר המסע, כשהכבשים המותשים כבר הגיעו לאזורי הפיטום. המדובר אפוא בכ-200-150 אלף כבשים המתים בייסורים מדי שנה. המוות ממחלות כגון סלמונזיס נפוץ מאוד (תוצאה של ליקויים באיכות המזון). פציעות במהלך ההעמסה או הפריקה נפוצות אף הן. בתוך האונייה, בתנאים של אוורור לקוי, מחזיקים את הכבשים במספר מפלסים, לעתים סגורים בצדדים ובמקרים אחרים סגורים לחלוטין. הצפיפות המקובלת היא שלושה כבשים למטר רבוע. עיצוב המכלאות באונייה מיועד לחודשי החורף, ואילו בקיץ הופכים החום והלחות להיות קשים מנשוא. הכבשים אינם מקבלים מצע והם מתבוססים בהפרשותיהם.

מסע הבקר

משלוח בקר מתפשט במהירות: בשנת 1990 ייצאו האוסטרלים מאה אלף בני בקר, ואילו בשנת 2000 הגיע המספר ל-800 אלף. רוב הבקר נשלח מצפון אוסטרליה לאינדונזיה, לפיליפינים ולמלזיה, במסעות האורכים עד כחמישה ימים. אולם בשנים האחרונות עולה במהירות מספר בני-הבקר הנשלחים למזרח התיכון, מסע האורך עד שלושה שבועות. אחוז מקרי המוות בשנת 1996, למשל, היה גבוה פי חמישה במשלוחים למזרח התיכון בהשוואה למשלוחים לדרום-מזרח אסיה. הייבוא הישראלי תופס נתח גדול מן המשלוחים - כמאה אלף עגלים בשנת 2001. השנה, בגלל הגבלת ייבוא הבקר מאירופה עקב מחלת ספגת המוח ("הפרה המשוגעת"), נותרה אוסטרליה כמקור הייבוא העיקרי לישראל.

בלתי מספיק

האיסור שקבע ד"ר ניר הוא זמני וכל מטרתו היא להבטיח ששיעור התמותה בהובלה לא יעלה על המקסימום שמוכנים השירותים הווטרינריים "לספוג" - 2%. אף על-פי כן, איסור זה מהווה פריצת דרך לטובת החיות, ובהמשך הקיץ יינצלו בזכותו אלפי או רבבות חיות מן המסע הנורא לישראל. עם זאת, הובלת בעלי-חיים מאוסטרליה לישראל חייבת להיאסר לחלוטין באופן קבוע, כי המרחק העצום הופך את הפגיעה בחיות לבלתי נמנעת, אפילו תחת תקנות ותנאי פיקוח משופרים.

מקורות

עדכון (מתוך גיליון 62, 6.9.2002):

בעלי-חיים ממשיכים לגווע בדרך מאוסטרליה למזרח התיכון

כעבור שלושה שבועות בלבד, התירו מחדש השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ייבוא בעלי-חיים מאוסטרליה. לפי נתונים עדכניים שהגיעו ממשרד החקלאות האוסטרלי, 15,156 בעלי-חיים נספו בארבעת המשלוחים האחרונים למזרח התיכון. אחוזי התמותה המקובלים על השירותים הווטרינריים עומדים על 2%. בכל ארבעת המשלוחים היו אחוזי התמותה גבוהים יותר, ובשניים מהם גבוהים במיוחד - 6.8% ו 11%! ב-1.9 נמסר, שאונייה אשר על סיפונה מתו 5,800 חיות במשלוח האחרון, כבר מעמיסה בעלי-חיים נוספים (הפעם שולחים איתן וטרינר, ולטענת האוסטרלים, הופחתה הצפיפות על האונייה). מאחר שהטמפרטורות בנמלי היעד גבוהות מ-40 מעלות ולעתים אף מתקרבות ל-50 מעלות, צפויים אסונות כל עוד ימשיכו המשלוחים. ב-8.9.2002 צפוי להגיע לנמל עקבה משלוח של 10,000 עגלים ו-20,000 כבשים.

מתשובת השירותים הווטרינריים הישראליים למכתבי קוראינו עולה כי הצעדים שננקטו לשם חידוש המסחר עם אוסטרליה רחוקים מלהבטיח מניעת אסונות נוספים. הצעדים כוללים בדיקת תנאי ההובלה לפני צאת המשלוח (אך לא במהלכו!), המלצה (ולא איסור!) על משלוח זני בקר רגישים (ללא הזכרת כבשים, הרגישים יותר מן הבקר!), ומספר המלצות מקומיות לשיפור תנאי החניה בנמל, הפריקה וההסגר, התולות את הטיפול בחיות בעיקר ברצונם הטוב של המעורבים בדבר.

מקורות

מכתב תשובה מהשירותים הווטרינריים, התקבל ב-1.9.2002.

עדכון (מתוך גיליון 105, 4.7.2003):

החום עולה ואיתו אחוזי התמותה

כמו בשנים קודמות, עם תחילת הקיץ מחמירים תנאי ההובלה של בקר וצאן מאוסטרליה למזרח התיכון. לפי מכתב שהגיע לאנונימוס מן השירותים הווטרינריים, כבר באמצע חודש מאי 2003, אז שררה באילת טמפרטורה של כארבעים מעלות, נרשם שיעור תמותה גבוה במסעות לישראל ולרשות הפלסטינית. האונייה הראשונה, Becrux, יצאה לנמל עקבה כשעל סיפונה 3914 עגלים. השירותים הווטרינריים רשמו 1.92 אחוזי תמותה. בין גורמי המוות: שביתת נהגי משאיות בירדן ומחסור במשאיות הובלה בישראל. משלוח שני, באונייה Maysora, יצא עם 5800 עגלים ו-6526 כבשים. באופן רשמי, תועדו 0.41 אחוזי תמותה בעגלים, ו-0.43 אחוזי תמותה בכבשים.

כרגיל, נתוני התמותה מתעלמים ממותן של חיות מיובשות ותשושות לאחר שהגיעו למשקים; כמו כן, הנתונים אינם כוללים את החיות שמתו לאחר שהגיעו לרשות הפלסטינית, ואפילו לא את מקרי המוות במהלך ההובלה בישראל לאחר השהות בתחנת המעבר צופר (בערבה). יש גם עדויות לכך, שאפילו בחלק המסע שתועד לכאורה, מתו יותר חיות מן המספר הרשמי. מעדויות של נהגים, שהגיעו לאנונימוס, העגלים "מתו כמו זבובים" במשאיות.

עדכון (מתוך גיליון 137, 13.2.2004):

מחלת הפה והטלפיים

ב-13.2.2003 פורסם שישראל דחתה במהלך השבוע משלוח של 5,000 כבשים ו-1,500 פרים שנשלחו מאוסטרליה. הדחייה נקבעה לאחר התפרצות מחלת הפה והטלפיים בישראל, שפגעה ב-66 פרות ופרים, ובעקבות זאת דוחים השירותים הווטרינריים ייבוא חיות שלא חוסנו נגד המחלה. החיות נתקבלו על-ידי ירדן. היצואנים האוסטרליים הכריזו שכל המסחר בבעלי-חיים עם ישראל הופסק, ושמדובר במכה לתעשייה, כי ישראל היא השוק החמישי בגודלו לאוסטרליה. האיום הכלכלי הביא אפוא לאיסור מהיר, לאחר סירוב מתמשך של הרשויות להתחשב בשיקולי רווחת בעלי-החיים.

מקורות

עדכון (מתוך גיליון 158, 9.7.2004):

תנובה מעורבת במשלוחים החיים

בכתבה "מגדלי הבקר מוחים: תנובה נתקעה עם בשר טרי ומציפה את השוק" (הארץ, 7.7.2004) מדווח עמירם כהן על מעורבותה של תנובה בייבוא אלפי עגלים מאוסטרליה. מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן, מתגאה שבית-מטבחיים חדש שמקימה החברה יהיה "עליית מדרגה של השחיטה בישראל".

עדכון (מתוך גיליון 162, 6.8.2004):

איסור על ייבוא דרך עקבה

בכתבה "השירותים הווטרינריים אסרו ייבוא בקר דרך נמל עקבה" (גלובס, 2.8.2004, עמ' 16) מדווחת מיכל רווה שהשירותים הווטרינריים אסרו ייבוא עגלים וכבשים המובלים מאוסטרליה דרך נמל עקבה בשל ריבוי מקרי המוות במעבר הגבול ועקב הסבל שנגרם לבעלי-החיים בהמתינם שעות וימים בחום ובשמש, ללא מי שתייה. הייבוא אמור להתחיל להתבצע מעתה דרך נמל אילת. בכתבה לא הוזכר גורם מרכזי שעודד את השירותים הווטרינריים לעסוק בבעיה לאחר שנים של התעלמות: העתירה העומדת נגד המשלוחים החיים בבג"ץ והצו-על-תנאי שהוציא בג"ץ נגדם.

עדכון (מתוך גיליון 173, 22.10.2004):

משלוחים חיים ישירות לאילת

בידיעה "החל ייבוא בקר לעזה דרך אילת" (הארץ, 20.10.2004, עמ' ג8) מדווח עמירם כהן על "משלוח" עגלים ראשון מסוגו, מאוסטרליה לנמל אילת (במקום נמל עקבה), זאת לאחר שמשרד החקלאות אסר לקיים הובלה דרך נמל עקבה, בין היתר בשל סבלם של הכבשים והעגלים המובלים בדרך זו. כדאי לכתוב לעיתון ולהזכיר שהפריקה בנמל אילת, כמו בנמל עקבה, היא רק נקודה אחת במסלול הייסורים הממושך של עגלים וכבשים המיובאים מאוסטרליה.

עדכון (מתוך גיליון 243, 24.2.2006):

עגלים חולים מאוסטרליה

ב-19.2.2006 פורסם, שעשרות עגלים מתו בייסורים קשים מסיבוכים של מחלת הפה והטלפיים, וקיים חשש הידבקות בכ-11,000 עגלים. המחלה נגרמת מווירוס, היא מידבקת ביותר ולעתים קטלנית, בעיקר בחיות צעירות. היא מתבטאת בשלפוחיות מוגלתיות בפה ובטלפיים, ההופכות פעולות פשוטות כהליכה, אכילה ואפילו בליעת רוק למכאיבות ביותר. העגלים החולים הם קורבנות המשלוחים החיים מאוסטרליה, ומעריכים שהם נדבקו במחלה בישראל או בירדן. כעת כלואים העגלים בתחנות הסגר בערבה, בצפיפות גבוהה, מצב המגדיל את סיכוייהם לחלות.

כתבות בנושא

עמירם כהן,"עגלים שיובאו מאוסטרליה נמצאו נגועים במחלת הפה והטלפיים", הארץ, 20.2.2006, עמ' א10.
"חשש: 10 אלפי עגלים נדבקו במחלת הפה והטלפיים", nrg מעריב, 19.2.2006.
שיה אגוזי, "30 עגלים שחלו במחלת הפה והטלפיים מתו בהסגר", ynet (ידיעות אחרונות), 19.2.2006.
הדר פרבר, "תנו לחיות לחיות: הפה והטלפיים כאן", Nfc, 19.2.2006.

עדכון (מתוך גיליון 249, 7.4.2006):

משרד החקלאות מעודד משלוחים חיים

ב-2.4.2006 דווח, שמשרד החקלאות הודיע על הקלות בנוהלי ייבוא עגלים לפיטום לישראל, ובכלל זה פטור ממכס לייבוא עגלים במשקל עד 350 ק"ג, לעומת 280 ק"ג פטורים ממס עד כה. מטרת ההחלטה היא להוזיל את מחירי בשר הבקר ולהביא לייבוא עגלים חיים על חשבון ייבוא בשר קפוא. משמעות ההחלטה היא עינוי עגלים נוספים באחד ממסלולי ההובלה הארוכים בעולם – מארגנטינה לישראל. ב-4.4 דווח על הובלת כ-160 עגלים מתחנת ההסגר באילות, לאחר ייבוא מאוסטרליה, לעבר מחסום קרני בדרך לעזה. לאחר חמש שעות נסיעה, עוכב המשך הובלתם, ולאור מצבם, חששו במקום שהם יגוועו למוות. בעקבות כך הורה הווטרינר באילות להחזיר את העגלים לאילות, אולם היבואן עיכב את הנסיעה משום שסירב לממן אותה, "ובכך הוא הופך את העגלים לבני ערובה במקום", כלשון הכתבה.

מקורות

מחלקה ראשונה, "התעללות בעגלים במחסום קרני", Nfc, 4.4.2006. 
ברוך לוי, "משרד החקלאות מקל תנאי יבוא העגלים לישראל", Nfc, 2.4.2006.

עדכון (מתוך גיליון 252, 29.4.2006):

עיכוב בקר במחסום קרני

לפי הודעת תנו לחיות לחיות מ-27.4.2006, התקבלה בעמותה הודעה ממוביל בקר מאילות למחסום קרני שברצועת עזה. המוביל סיפר כי יום קודם לכן הובלו שמונה משאיות מלאות בעגלים מקיבוץ אילות למעבר קרני. לדברי המוביל, "עד השעה 12:30 בצהרים אתמול, פרקנו במעבר שלוש וחצי משאיות, אבל ב-13:30, היה ניסיון פיגוע במעבר, ורק בסביבות השעה 16:30 פוצצה מכונית התופת באופן מבוקר, ואמרו לנהגים לחזור עם המשאיות המלאות." המובילים עצרו בצופר (שעה וחצי צפונית מאילות) וקיבלו הוראה מהמעביד, מרדכי ראובני, להישאר בצופר, ולמחרת להסיע את העגלים שוב למחסום קרני, אם המחסום ייפתח.

עדכון (מתוך גיליון 281, 18.11.2006):

עגלים מתים בערבה

ב-2 עד 4 בנובמבר פרקה האונייה "מייזורה" כ-4,000 עגלים שהגיעו מאוסטרליה לישראל במטרה למכור אותם ברשות הפלסטינית. העגלים הועברו לתחנות ההסגר בערבה (אילות וצופר) כשהם סובלים מרזון, מקשיי נשימה כבדים, מצליעה קשה ומדלקות. לפי דיווחים שהגיעו לתנו לחיות לחיות, כ-500 מהעגלים מתו בהסגר; משרד החקלאות טוען שמדובר ב-200 מתים, ושגורם המוות הוא קדחת. ב-14 בנובמבר צילם צוות יומן חייתי את תוצאות המסע וההסגר: גוויות עגלים המוצאות מהתחנה ונערמות בקבר אחים. עגל חי נראה בצילומים כחוש ומתקשה לנשום וללכת. אסון צפוי זה, אחד מאסונות רבים בייבוא בעלי-חיים מאוסטרליה, הוא תוצאה של דרישת הצרכנים בישראל וברשות ל"בשר טרי" והתמיכה שמעניקה ממשלת ישראל לקומץ יבואני בעלי-חיים.
בתמונה: גופות עגלים מועברות מתחנת ההסגר בצופר לקבר אחים. צילום: יומן חייתי, 14.11.2006. מקור: תנו לחיות לחיות.

מקורות

"מוות בייסורים של עגלים בערבה -זה יכול היה להיות הסטייק שלכם!!", תנו לחיות לחיות, 15.11.2006.
שלומית צור, "עגלים מתים בערבה", Local, 15.11.2006.
אריאב משה, "תנו לחיות לחיות חושפת: עגלים מתים ביסורים בערבה", אילתי, 16.11.2006.
עמירם כהן, "תנו לחיות לחיות: מאות עגלים מתו מהתעללות", וואלה! (הארץ), 16.11.2006. 
עמירם כהן, "מאות עגלים מתו בערבה; תנו לחיות לחיות: עברו התעללות", הארץ, 16.11.2006, עמ' א15.

עדכון (מתוך גיליון 329, 20.10.2007):

עגלים תקועים בתחנות הסגר

בכתבה "השר שמחון: להעביר 4,500 עגלים לרצועת עזה" (18.10.2007) מדווח רוני סופר ששר החקלאות, שלום שמחון, תובע ממשרד הביטחון להתיר הכנסת עגלים לרצועת עזה. לדבריו, סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, אישר השבוע להכניס בהדרגה 1,500 עגלים מתוך 4,500 הנמצאים בתחנות הסגר בישראל לאחר שיובאו באונייה מאוסטרליה. עגלים אלה כלואים בקיבוץ אילות ובמושב צופר בערבה. משלוח נוסף של 1,500 עגלים עושה דרכו מאוסטרליה, עוד בטרם נמצא פתרון למשלוח הקודם המיועד לרצועת עזה. כדברי שמחון, "העגלים התקועים בתחנות ההסגר סובלים אי נוחות רבה, וזאת לאחר שבילו ימים רבים בבטן אונייה בדרכם מאוסטרליה לכאן." "אי הנוחות" עלולה להוביל למוות איטי של עגלים רבים, כפי שאירע בתחנות ההסגר בערבה בנובמבר 2006, אז צולמה התמונה שלמעלה (על-ידי 'יומן חייתי').

מה לעשות?

הדיווחים הקשים מאזור אילת שבים וחוזרים מדי שנה מאז ראשית המשלוחים החיים מאוסטרליה. הדרך החשובה ביותר לעזור לכבשים ולעגלים היא כמובן להימנע מאכילת בשר. בנוסף לכך, אנו מבקשים לכתוב לגורמים הבאים ולבקש מהם לעצור לאלתר את המשלוחים מאוסטרליה במשך חודשי הקיץ (לכל הפחות!):

• מנהל השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס: 9681641-03. cvo_vsah@moag.gov.il

• שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250 sar@moag.gov.il

• ד"ר דגנית בן דב, הממונה מכוח חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס: 9681661-03.