מאבק משפטי למען הכבשים באוסטרליה, 2005
ינואר 2005: מתלונה לעתירה
רקע
מיליוני כבשים נשלחים מאוסטרליה לשחיטה במדינות אחרות, כאשר אין אפשרות עוד לנצלם לתעשיית הצמר. המסעות הממושכים והאכזריים ביותר בעולם אורכים כשלושה שבועות, בין אוסטרליה למזרח התיכון, ובכלל זה ישראל – תוצאה ישירה של דרישת הצרכנים לבשר טרי תוך התעלמות מן הדרך שבה "מיוצר" בשר זה.
בסוף קיץ 2003 תעתה אוניית המשא "קורמו אקספרס" בים במשך חודשיים כשעל סיפונה 57,937 כבשים, לאחר שהסעודים סירבו לקבל את הכבשים והאוסטרלים סירבו להשיבם לאוסטרליה. העולם עקב אחר גסיסתם המתמשכת של הכבשים באונייה, הציבור האוסטרלי זעם, הוקמה ועדת חקירה שהגישה המלצות לשינויים בתעשייה – אך כל שינוי ממשי לא נעשה.
התלונה וגלגוליה
בעקבות אירועים אלה הגיש Animals Australia, ארגון הגג של כארבעים ארגונים אוסטרליים למען בעלי-חיים, תלונה נגד אוניית משא אחרת, "אל כוויית". האונייה יצאה ממערב אוסטרליה ב-11 בנובמבר 2003 כשעל סיפונה 103,222 כבשים, ובאותו חודש אספה נציגת Animals Australia מידע בכוויית על גורלם המר של הכבשים המגיעים לשם – לייסורים נוספים של הובלה, המתנה ומוות בשחיטה פולחנית, בשיטות האסורות באוסטרליה. לפי הנתונים שנאספו, ההובלה לכוויית מנוגדת לחוק רווחת בעלי-חיים של מערב אוסטרליה מ-2002 (למערב אוסטרליה, שהיא מדינה בתוך הפדרציה האוסטרלית, יש חוק מיוחד משלה בעניין זה). החוק הנדון אוסר ייצוא חיות אם ההובלה גורמת או צפויה לגרום להן פגיעה "בלתי הכרחית".
התלונה הוגשה בדצמבר 2003 במשטרת מערב אוסטרליה, בתקווה שהמשטרה מצוידת באמצעים לחקור בנושא ושהיא אינה מוטה על-ידי לחצי הממשלה וקהילת החקלאים. אולם המשטרה לא עשתה דבר. במרץ 2004 התנערה המשטרה מהחקירה והודיעה למתלוננים שה-RSPCA ("החברה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי-חיים" – ארגון לא ממשלתי) הוא הגוף המתאים יותר לבצע את החקירה.
בלית ברירה הגיש Animals Australia תלונה ל-RSPCA. החודשים חלפו, ה"אל כוויית" הגיעה ארבע פעמים לנמל במערב אוסטרליה והעמיסה כבשים למזרח התיכון – וה-RSPCA לא פעל. ביוני 2004 הגיע "מידע מטריד על מידת הנכונות של ה-RSPCA לבצע את החקירה", כפי שניסחו זאת בדיפלומטיות ב-Animals Australia, וכך הוסרה התלונה גם מה-RSPCA.
ב-22 ביוני הגיש Animals Australia תלונה רשמית במשרד המנהלת הכללית של משרד הממשל המקומי והפיתוח האזורי. המנהלת הכללית, שריל גוויליאם, היא בעלת סמכות לחקור לפי חוק רווחת בעלי-החיים ובעלת אחריות לאכוף אותו. התלונה הוגשה עם גיבוי של עדויות, חוות-דעת של מומחים משפטיים והערכה של פרקליט המדינה. אולם במשך שבעה חודשים התלונה נותרה ללא טיפול במשרד המנהלת הכללית.
העתירה
ב-24.1.2005 הגיש Animals Australia עתירה נגד המנהלת הכללית, שריל גוויליאם, בבית-המשפט העליון של מערב אוסטרליה. התלונה היא מקור למבוכה לממשלה המקומית, לקראת הבחירות הצפויות במערב אוסטרליה בסוף פברואר. העותרים טוענים שהמנהלת הכללית כשלה בביצוע תפקידה; במקביל לכך הוגשה תלונה נגד גוויליאם בוועדה לפשע ולשחיתות. התובעים מבקשים מבית-המשפט להשתמש בסמכותו כדי להוציא צו שיחייב את המנהלת הכללית, כנושאת משרה ציבורית, לפעול לפי חובתה הציבורית ולחקור את התלונה.
מאז הגשת התלונה נשלחו ממערב אוסטרליה כשלושה מיליון כבשים למזרח התיכון. ה"אל כוויית" לבדה הספיקה לערוך מסע זה תשע פעמים נוספות.
נובמבר 2005: כתב האישום
טחנות הצדק טוחנות לאט
בינואר 2005 הבאנו עדכון על ניסיון הארגון Animals Australia להביא להרשעת בעלי אוניית התובלה "אל כוויית" בעבירה על חוק רווחת בעלי-החיים של מערב אוסטרליה. במוקד התלונה עמד מסע של 103,222 כבשים מנמל פרמנטל (פרת') שבמערב אוסטרליה לכוויית, בנובמבר 2003. התלונה הוגשה בדצמבר, ובמרץ 2004 התנערה המשטרה מאחריות והעבירה את החקירה לארגון בעל סמכויות, RSPCA. ביוני חשפה תוכנית טלוויזיה ניגודי אינטרסים בעניין החקירה בתוך RSPCA, ובעקבות זאת העביר Animals Australia את התלונה למנהלת הכללית של המחלקה לממשל מקומי ופיתוח אזורי. המנהלת לא פעלה כנדרש. ב-24.1.2005 פנה עורך-דין מטעם Animals Australia לבית-המשפט העליון של מערב אוסטרליה בבקשה שיאיץ במנהלת לבצע את עבודתה. תוך ארבעה ימים הודיע בית-המשפט, שלעתירה יש בסיס ושימוע ייערך ביולי 2005. ביולי מינה פרקליט המדינה בלש משטרה לחקור את התלונה במשותף עם הממשלה ועם משרד פרקליט המדינה. שנתיים לאחר ביצוע העבירה, ב-10.11.12005, הגישה משטרת מערב אוסטרליה, בשם ממשלת המדינה ומשרד פרקליט המדינה, כתב-אישום נגד חברת Emanuel Pty Ltd ושניים ממנהליה, על הפרת חוק רווחת בעלי-החיים המקומי.
החקירה הסמויה
הבסיס העיקרי למהלך המשפטי הוא חקירה סמויה שנערכה בכווית במשך שמונה ימים לאחר עגינת ה"אל כוויית". החוקרים היו לין ווייט, שהצטרפה ל-Animals Australia לאחר 18 שנות עבודה במשטרת דרום אוסטרליה, וחוקר מטעם הארגון הבריטי CIWF, שזהותו נותרה סמויה, אך נמסר שיש לו ניסיון רב בעבודה עם המשטרה ועם המכס בבריטניה. החקירה לא נערכה בגלל תקרית מיוחדת אלא משום שכוויית היא היבואנית הגדולה של בעלי-חיים מאוסטרליה: 1.5 מיליון כבשים חיים בשנה, וכן עגלים ואיילים. נוסף לכך, במהלך אסון הקורמו אקספרס אמר הווטרינר הראשי של ממשלת אוסטרליה, ד"ר גארדנר מוריי, שלפי בדיקה שביצע מצב הכבשים על הקורמו אקספרס היה טוב יותר ממצבם של הכבשים בשני משלוחים אחרים מאוסטרליה לכוויית. ה"אל כוויית" היא האונייה הגדולה ביותר בין כלי השיט המובילים בעלי-חיים מאוסטרליה.
בנמל כוויית סיטי
החוקרים מצאו שאלף כבשים לפחות נספו במהלך המסע. הם תיעדו חיות מתות וגוססות, זיהומי עיניים חמורים ועיוורון, ופצעי טראומה. בפריקת הכבשים לנמל נרמסו חיות חולות ופגועות תחת פרסות חברותיהן כי איש מבין העובדים הרבים במקום לא טרח לעזור להן. העובדים הרבו להכות את הכבשים במקלות בלי להבין כיצד לגרום לכבשים לנוע בכיוון מסוים ללא שימוש אלימות. החוקרים עקבו אחר הכבשים למכלאות של שלושה יבואנים, במרחק חצי שעה מהנמל, במדבר.
מתוך החקירה; מימין: במהלך הפריקה, נמצאו כבשים מתים והפועלים גררו אותם לצד הסיפון
משמאל: בהיעדר עזרה מהפועלים, כבשים חלשים נרמסו בפריקה
שווקים בכוויית
מהמכלאות (שאת הנעשה בהן לא הצליחו החוקרים לראות היטב) הובלו הכבשים לשווקים. בשוק נראו אנשים גוררים כבשים על הקרקע בתנוחות משונות. לעיתים קרובות משכו את הכבש באוזניים כדי לזרזו. רגליהם של כבשים רבים נקשרו בחוט תיל. ההובלה נעשתה בתא המטען של הרכב, כאשר הטמפרטורה בצל הגיעה עד 45 מעלות. במקרה אחד ראו החוקרים אנשים דוחסים שלושה כבשים גדולים מאוד בכוח רב לתא מטען אחד. בשוק החיות המרכזי נצפו גם איילים אדומים מאוסטרליה. החוקרים עקבו אחר אייל אחד, שנאבק ככל יכולתו עד שנקשר בקרניו בתיל, כשראשו מדמם והוא מתנשם בכבדות. בשווקים קטנים יותר נראו כבשים במכלאות קטנות, בסמיכות לחדרי שחיטה מזוהמים.
שחיטה מאולתרת בכוויית
החוקרים עקבו אחר כבש שנקנה בשוק לשחיטה עבור טקס חנוכת חנות תכשיטים. רגלי הכבש נקשרו בתיל. הוא נמשך מהמכונית ברגלו, שנשברה מעומס המשקל. הכבש גם הושלך לקרקע. השוחט חיכה עשר דקות לאיש דת שיגיע, ואז שחט ללא נוכחותו. ארבע דקות לאחר חיתוך הגרון, הכבש עדיין התעוות בכאב. אז ניגש שוחט אחר לבצע חתך נוסף. לאחר דקה הכבש עדיין התעוות, אך כנראה כבר לא היה בהכרה. בשלב זה החל השוחט לבתר אותו. לפי תג האוזן של הכבש, מקורו ליד Bunbury במערב אוסטרליה.
שחיטה ממוסדת בכוויית
החוקרים תיעדו שחיטה בשתי משחטות בכוויית סיטי. שתי המשחטות לא עמדו בדרישות החלאל (המקבילה האיסלאמית לשחיטה כשרה): נוסף על הפרת טקסים דתיים מסוימים, הכבשים נשחטו במספר חיתוכים, קשורים בגפיהם, תחת יחס אלים ובנוכחות חיות אחרות. כל אלה אסורים לפי חוקי החלאל. במשחטה הגדולה שהחוקרים ביקרו בה שוחטים 3,000-2,000 כבשים אוסטרליים בלילה. כבשים שהגיעו ב"אל כוויית" נגררו כשרגליהם תפוסות בידי הפועלים, והכבשים נאבקים בכל כוחם להשתחרר. הפועלים נאבקו בכבשים כדי להפוך אותם על הגב, והחוקרים הבחינו במקרה אחד בכבש שירכו נקעה ממקומה במהלך מאבקו להשתחרר. לקראת השחיטה הפכו את הכבשים בשורה מעל לתעלת ניקוז, כאשר כבשים רבים מוטלים על כבש שנשחט שניות קודם לכן. השחיטה הייתה איטית, לעיתים בשלוש תנועות סכין. החוקרים הבחינו במקרים רבים שבהם כבשים מצמצו והרימו את ראשיהם לאחר החיתוכים – עדות מובהקת למצב של הכרה ויכולת לחוש כאב ואימה. כבשים שהתגודדו בפינת החדר נאלצו לראות את חבריהם נשחטים.
החוק האוסטרלי
לפי דיווח Animals Australia, מספר פרקטיקות שנצפו בכוויית אסורות לפי החוק האוסטרלי:
- היעדר התערבות לעזור לחיות חולות ופגועות במהלך הפריקה ואחריה
- גרירת כבשים ברגליהם
- ריסון כבשים על-ידי קשירת גפיהם בתיל
- הובלת חיות בתא המטען של מכונית
- גרימת מצוקה וטיפול בלתי הולם באיילים בשוק כוויית
- חיתוך הגרון של כבשים בהכרה מלאה (גם שחיטת חלאל באוסטרליה מותרת רק לאחר הימום חשמלי)
לפי כתב-האישום של הרשויות האוסטרליות, חברת Emanuel Pty Ltd הפרה את הסעיפים הבאים בחוק רווחת בעלי-החיים של מערב אוסטרליה:
19 (3) (א) הובלת בעל-חיים באופן העלול לפגוע בו;
(ב) כליאת בעל-חיים באופן שעלול לגרום לו פגיעה בלתי הכרחית;
(ד) הימנעות מאספקת מזון הולם.
אם כן, גם אם בעלי החברה אינם נושאים באחריות חוקית לכל מה שנעשה לכבשים בכוויית, נראה שיש די והותר עבירות כדי להרשיעם על מה שנעשה לכבשים כשעדיין היו ברשותם.
מהלך היסטורי
גלניס אוגג'ס, מנהלת Animals Australia, מסרה לעיתונות:
עו"ד הארגון, מרטין בנט, אמר:
מסר דומה נשמע מפי החקלאים, אומנם מטעמים אחרים. התאחדות החקלאים של מערב אוסטרליה מסרה לרשת ABC שאם התביעה תצליח, יהיה בכך איום על כל תעשיית המשלוחים החיים של אוסטרליה.
פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 187, 228, 28.1.2005, 11.11.2005.