משחטות אמריקאיות, תמונת-מצב רשמית

מסמכים רשמיים

בארצות-הברית הורגים חיות יותר מאשר בכל מדינה אחרת. האכזריות במשחטות האמריקאיות ידועה לשמצה, וכך גם הטיפול הלקוי של הרשויות בגילוי מקרי ההתאכזרות. מקורות הידע החשובים על המשחטות הם חקירות סמויות ועדויות חריגות מפי עובדי משחטות, אלא שמקורות אלה הם אקראיים ונקודתיים. המקורות הרשמיים, לעומת זאת, מגלים מעט מאוד על הנעשה בתוך כל משחטה, אך בדרכם השטחית הם מכסים את כל המשחטות. דינה ג'ונס מהארגון הוותיק Animal Welfare Institute בדקה את כל המקורות האלה – כ-60 מקורות המכילים כאלף מסמכים – המתייחסים בעיקרם לשנים 2007-2002. התוצאה היא דו"ח תקדימי בן 142 עמודים, שפורסם במרץ 2008: "פשעים ללא תוצאות: האכיפה של חוקי השחיטה ההומאנית בארצות-הברית". המידע שלפניכם לקוח מתוך הדו"ח.

היקף השחיטה

בארצות-הברית נשחטים כעשרה מיליארד בעלי-חיים בשנה. בשנת 2006 נשחטו שם8,968,916,600 תרנגולי בית, 255,323,000 תרנגולי הודו, 104,844,600 חזירים, 33,850,300 פרות ופרים, 28,081,000 ברווזים ומיליוני חיות נוספות. בשנת 2007 פעלו בארצות-הברית 2,853 משחטות, מתוכן 793 בפיקוח פדרלי. בדרך-כלל, המשחטות בפיקוח פדרלי הרבה יותר גדולות משאר המשחטות, והרוב הגדול של החיות נשחט בהן. שאר המשחטות נתונות תחת פיקוח ברמת המדינה בלבד, ושחיטה בקנה-מידה קטן אינה נתונה כלל תחת פיקוח. משרד החקלאות האמריקאי (USDA), האחראי לפיקוח על המשחטות, אמור לפקח גם על משחטות המייצאות בשר לארצות-הברית. כ-35 מדינות ייצאו בשר בתקופה שנסקרה – בדרך-כלל משחטות מעטות בכל מדינה, אך מספר המשחטות המייצאות ממדינה אחת מגיע ליותר מ-300.

תרנגלי הודו תלויים, רגע לפני השחיטה: החוק אינו ברור בעניין עופות, משרד החקלאות מתעלם מהם, ולאחרונה אישר בית-המשפט את המשך ההתעלמות 

החוק

"חוק שיטות השחיטה ההומאניות" משנת 1958 קובע מספר דרישות להימום ולהרג של רוב היונקים שנוהגים לשחוט בארצות-הברית. ההוראה החשובה היא שלפני השחיטה יש להמם את כל החיות בניסיון הראשון. ב-1979, בעקבות קבלתו של תיקון לחוק, פרסם USDA תקנות ובהן הוראות לאופן הטיפול הרצוי בחיות ולתכונות הנדרשות לציוד הרלוונטי, מהמכלאות ועד לתיבת ההימום. החוק הפדרלי אינו קובע עונשים לעבריינים אלא רק מתיר לעצור את העבודה במשחטה. לשון החוק לא ברורה בכל הנוגע לעופות (וכן לדגים), ו-USDA התעלם מהם מאז ומתמיד. הארגון HSUS הגיש תביעה נגד USDA בדרישה להחיל את החוק גם על עופות, אולם במרץ 2008 דחתה שופטת בית-המשפט המחוזי בסן פרנציסקו את התביעה, בטענה שהקונגרס לא התכוון לכלול עופות בחוק. בנוסף לחוק הפדרלי, קיימים חוקי מדינה נגד התאכזרות לחיות. חלק מהחוקים קובעים עונשים לעבריינים – לרוב קנסות לא גבוהים. רק בשלוש מדינות החוק מתייחס לעופות; קליפורניה היא המדינה האמריקאית היחידה שיש בה תקנות "שחיטה הומאנית" לעופות. בקנזס החוק חל גם על "חיות ימיות".

סכימה של המיקום הנכון להימום כבש: המושג "הומאני" מקבל משמעות מוזרה מאוד כשמדובר בשחיטה 

הפיקוח

במשך שנים רבות, התעלם משרד החקלאות כמעט לחלוטין מ"החוק לשיטות שחיטה הומאניות". חשיפות מטעם ארגונים להגנה על בעלי-חיים עוררו את הקונגרס ללחוץ על USDA לאכוף את החוק ולהקצות מימון לאכיפה. מאז שנת 2003 אמורים לפעול בארצות-הברית 63 מפקחים במשרה מלאה, שכל עבודתם מוקדשת לאכיפת החוק והתקנות ל"שיטות שחיטה הומאניות". משום מה, תוספת המפקחים לא הביאה לעלייה משמעותית במספר העבירות שנרשמו ביחס לשנים קודמות, ובהתחשב בכך שמאות מיליוני חיות נשחטו "תחת פיקוח" בתקופה זו, מדובר ממילא בטיפה בים. בין ראשית אוקטובר 2002 לסוף מרץ 2004, נרשמו על-ידי מפקחי USDA רק 501 דיווחים בעניין עבירות על החוק או על התקנות. ב-123 מקרים לא ניתנו לחיות מים במכלאה; ב-107 מקרים הייתה תחזוקה לקויה של הרצפה או שחיות החליקו ונפלו; וב-142 מקרים נרשמו העבירות הקשות ביותר – הימום לא יעיל או חיות תלויות בהכרה לאחר הדקירה. הדיווחים הרשמיים כוללים פירוט של מעשים מחרידים והזנחה פושעת.

פעולות אכיפה

אחד מכלי האכיפה שיש בידי USDA הוא שליחת אזהרה להנהלת המשחטה שבה זוהו העבירות: אם הליקוי לא יתוקן תוך שלושה ימים, פיקוח USDA במקום אמור להיפסק זמנית, ומשמעות הדבר היא סגירת המשחטה. למרות ההשקעה המעטה הדרושה במשלוח אזהרות, בין השנים 2007-1998 תיעד USDA רק 12 אזהרות כאלה (יתכן שנשלחו אזהרות נוספות שלא תועדו). USDA העדיף להפסיק את הפיקוח ללא הודעה מראש, עד לתיקון הליקוי. כך התקבלו בתקופה הנדונה 68 השעיות בסך הכל, שכללו 438 ימים של הפסקת השחיטה. במקרים של עבירות חוזרות, יש ב-USDA הליך שעשוי להוביל לביטול הפיקוח על המשחטה (כלומר, לסגירתה בפועל). מאז 1998, נסגרו או איבדו את הפיקוח הפדרלי 15 משחטות. ברובן נרשמו גם עבירות בטיחות מזון, אולם נראה שעבירות על חוק "שיטות השחיטה ההומאניות" תרמו לסגירת חמש משחטות.

כלי האכיפה "המעודן" ביותר שנמצא בידי מפקחי USDA הוא "תווית דחייה" – מסמנים את הגורם הבעייתי, ואז אסור למשחטה להשתמש בו עד לתיקון הליקוי. לעתים מדובר בהשבתת ציוד לקוי, ובמקרה של עבירות בעבודה עצמה, אפשר לסגור את המעבר לאזור השחיטה או לאזור ההימום – ולהשבית בכך את ההרג. לפי רשימות USDA, רק כשליש מהעבירות שנרשמו, לוו ב"תווית דחייה". במילים אחרות, נראה שרוב העבירות שנרשמו, לא לוו בפעולת אכיפה כלשהי.

פיקוח ברמת המדינה

הפיקוח ברמת המדינה לקוי עוד יותר מהפיקוח הפדרלי. אם קיימת אכיפה, היא מתועדת באופן חלקי מאוד. בין השנים 2004-2002 נרשמו 65 עבירות בלבד תחת פיקוח המדינה. קיימים הבדלים קיצוניים בין רמת האכיפה במדינות שונות – עדות הן להיעדר סטנדרט ברור לאכיפה, והן לכך שהמערכת אינה מתפקדת בחלק מהמדינות. החוקים בחלק מהמדינות מאפשרים לרשויות לשפוט עבריינים ולהענישם, אולם התובעים המקומיים התחמקו שוב ושוב מאחריותם לתבוע עבריינים שנחשפו בחקירות סמויות. 15 חשיפות מפורטות של עבירות מאז 1999, הניבו רק תביעה אחת, נגד בעל משחטה קטנה בטקסס, שנגזרו עליו שישה חודשי מאסר.

פרות בהכרה תלויות במשחטה. רשויות החוק בארה"ב, שאינן קשורות במשרד החקלאות, מתעלמות מעדויות מפורטות, מצולמות וכתובות, ומסרבות לתבוע משחטות בטענה שאין נתונים מספיקים לביסוס התביעה. 

ארה"ב בחו"ל

כאשר משחטה שנמצאת מחוץ לארצות-הברית מבקשת לייצא בשר לארצות-הברית, היא עוברת סדרה ממושכת של שאלונים ומבדקים, שנועדו להביא לכך שהמשחטה הזרה תעמוד בכל דרישות החוקים האמריקאיים, ובכלל זה "החוק לשיטות שחיטה הומאניות". למרות זאת, השאלונים אינם כוללים אפילו שאלה אחת הנוגעת לחוק זה. בקרב המשחטות הזרות שאושרו, USDA מרבה לחשוף ליקויים, המעידים על רמת בטיחות נמוכה ביחס לדרישות האמריקאיות. לעתים קרובות מביא גילוי הליקויים לביטול היתר הייצוא. למרות זאת, בשנים 2007-2004 צוינו רק 7 מקרים של בעיות הנוגעות לאופן הטיפול בחיות. תגובת USDA: "יש רמה גבוהה של היענות במפעלים זרים".

פיקוח עצמי

הלחצים של ארגונים להגנה על בעלי-חיים הביאו את הגופים המרכזיים בתעשיית הבשר האמריקאית לאמץ הנחיות לטיפול ראוי בחיות, שנוסחו בשנות ה-90 בניצוחה של ד"ר טמפל גרנדין. מקדונלד'ס, ובעקבותיו תאגידי בשר אחרים, קבעו כללים ברוח הנחיות אלה, והם עורכים יותר ויותר מבדקים במשחטות. לפי מבדקים אלה, מאז 1996 חלו שיפורים ניכרים. אולם לפי הנתונים שמפרסמת התעשייה, פחות ממאה משחטות שבפיקוח פדרלי נבדקות מדי שנה, ולרוב מדובר בבדיקה אחת בלבד, בידיעת ההנהלה והעובדים. נתונים שהדליפו עובדים וחקירות סמויות מעידים על כך שהמבדקים אינם מייצגים את המציאות במשחטות, ובשתי משחטות אף תועדו באופן סמוי עבירות חמורות בסמוך לזמן שבו המשחטה עברה בהצלחה מבדק.

סיכום

המסמכים הרשמיים מלמדים, שבעשור האחרון חל שיפור קטן מאוד ברמת האכיפה של "החוק לשיטות שחיטה הומאניות". דו"ח AWI מציע תיקונים מקומיים בחקיקה ובמבנה מנגנון האכיפה, אולם סיכום הנושא רלוונטי למדינות רבות בעולם, ובכלל זה ישראל (עמ' 93):