"הם טובים מכדי שנאכל אותם"

החריגים

לפני הריגתם במשחטות, מוצאים את עצמם בעלי-חיים בתוך מבוך של מכונות, גדרות ומלכודות. המנגנון אמור למנוע כל אפשרות בריחה. אף על-פי כן, מדי פעם נוצרת פרצה במנגנון, או שחיה כלשהי מגלה יוזמה חריגה. רובן המכריע של חיות אלה מוחזר באלימות למסלול ההרג. אך מיעוטן מצליח להחזיק מעמד די זמן כדי למשוך תשומת-לב ציבורית, ואז הופכת החיה המבוהלת, הנמלטת על חייה בטריטוריה זרה ועוינת, לסלבריטי.

למה דווקא הם?

מדוע מצליחות דווקא חיות מסוימות לברוח? אין בידינו די נתונים כדי להשיב על כך, אך נראה שמדובר ביותר מסתם מזל. מדי פעם מתגלים פרצה בגדר או חוסר ערנות של עובדי המשחטה, אלא שלא תמיד די בזה: פרה שנמלטה בפברואר 2002 ממשחטה בסינסינטי, אוהיו, עברה בדרכה אל החופש גדר בגובה 1.80 מטר. הגדיל לעשות פר שברח מהמשחטה העירונית בצפון ירושלים באוקטובר 1995, כפי שדיווח כתב מעריב: "בעודו מובל לשחיטה עלה הפר על הפר שלפניו, קפץ מעל לסורגים תוך שהוא שובר את מפרקתו של הפר עליו עלה, פרץ את הגדר של בית-המטבחיים ונמלט לעבר הואדי הסמוך." לא די אפילו ביוזמה חריגה זו, כי חיה מבוהלת שברחה עלולה לקפוא במקום ולהיתפס מיד, אולם כמה מן החיות הנמלטות בחרו להתרחק מן המשחטה בשיא המהירות. רבות מהן לא מצליחות לצאת מן העיר, והן נתפסות ברחוב; בכפר בשוויץ, מצאה פרה דלת פתוחה ונכנסה להסתתר בחדר שינה של ילדים. רק מעט מן החיות מצליחות להגיע לשטחי צמחייה סבוכים ולהסתתר.

הוצאה להורג

בסביבה מיושבת נתקלים פרים נמלטים בבני-אדם ובכלי-רכב, כפי שתוארו בעיתונים בריחות ממשחטות בקריית מלאכי, בירושלים, בבית-לחם ובנתניה. כמעט כל הפרים הללו נורים למוות, כשטענת משטרת ישראל היא שלא הייתה דרך אחרת להגן על האנשים ברחוב. בבריחה בירושלים, למשל, השתמש הווטרינר העירוני דאז, ד"ר זוהר דבורקין, בנשק חם: הוא ירה בפר חומר הרדמה בלתי מספיק, ו"מיד לאחר מכן שלף דבורקין את אקדחו האישי וירה לעבר הפר חמישה כדורים." לבסוף הרגו את הפר ביריית תת-מקלע עוזי. הדיווחים מחו"ל אינם מסתיימים כך; למרות מרדפים רבי משתתפים, בסיוע מסוקים, החיות מוכרעות באמצעות חצי הרדמה.

הד התקשורת

חיה שהצליחה להישאר חופשייה במשך יום-יומיים מעוררת עניין תקשורתי. פרה שנמלטה באוגוסט 2000 ממשחטה ברובע קווינס שבניו-יורק ונלכדה לאחר שרצה ברחובות, צולמה בטלוויזיה ובעיתונים הגדולים; הפרה כונתה קוויני – כל הנמלטות המפורסמות קיבלו שמות. הפרה מסינסינטי, Cinci Freedom (שכונתה גם מווו-סאמה בין-לאדן, מכיוון שחמקה מרודפיה) כיכבה במשך 12 ימי הבריחה בתקשורת והגיעה לתוכנית Good Morning America, ושני החזירים שברחו ממשחטה באנגליה בינואר 1998, בוץ' קאסידי והסאנדנס פיג (על שם צמד הנמלטים הקולנועי) נרדפו על-ידי עשרות עיתונאים – עד שאנשי הדיילי מייל לכדו אותם. בישראל לא מוכרים לנו מקרים דומים. 

קול הציבור

החשיפה התקשורתית מצילה את החיות. במקרה של שני החזירים מאנגליה, היה זה הדיילי מייל שפדה אותם ושילם 15,000 ליס"ט בתמורה לחזיר שנותר חופשי זמן רב יותר. חזיר אחר, מקווין (על שם בורח קולנועי אחר), שנמלט ממשחטה בסקוטלנד באוגוסט 2000, זכה להגנת השחקן רוברט שואו, שהוא פטרון של מקלט לבעלי-חיים בנורפולק (אנגליה). לאחר הפרסום מוצפות המשחטות בבקשות לחוס על החיה הנמלטת. ארגונים לרווחת בעלי-חיים ממהרים להציע מקלט לחיה, ואכן – כל הדיווחים הסוערים מחו"ל הסתיימו בהצלת החיה. לא מדובר רק בפרות ובחזירים; בווינצ'סטר, אנגליה, קיבלה חנינה במרץ 2002 גם התרנגולת לאקי, שחמקה הן מתאונת משאית שנהרגו בה אלפיים תרנגולות, הן מ"צוות ההצלה" שאסף את 4,000 התרנגולות שנותרו בחיים – לא לזמן רב. לאקי הסתתרה ושרדה שמונה ימים עד שנמצאה ונפדתה.

חיה עם זהות

הבריחות מסעירות את דמיונם של אנשים. מרגע שביצעה החיה את המעשה היא פרצה לא רק את גדר הברזל אלא גם את המעמד המובן מאליו שלה בתודעת האנשים, כחומר גלם של תעשיית הבשר, שאיש אינו יודע ואינו רוצה לדעת עליו. פתאום היא הופכת למישהו, יצור חי עם רצון. לא תמיד מזהים באיזה רצון מדובר: עבור כתבים ישראלים, למשל, כל פר מבוהל שנמלט מפני אנשים חמושים הוא "שור זועם". אך הדימוי הנפוץ ביותר הוא של תעוזה, אומץ ואהבת החופש. החיה הנמלטת הופכת לסמל של רוח חופשית. הסנטימנטליות שוטפת את הציבור, למזלן של החיות. כדברי מנהל המקלט שקלט את צמד החזירים בבריטניה: "הם טובים מכדי שנאכל אותם, ואמיצים מכדי למות."

בשר חי

גם חזירים אחרים טובים ואמיצים לא פחות, אך אנשים נבעתים רק מרעיון ההרג והאכילה של חיה בעלת שם וסיפור אישי; כאילו בעצם בריחתה הפכה החיה לישות שונה לחלוטין מן המיליונים שנותרו במכלאה. כתבים מסוימים מנצלים את ההזדמנות להדגיש דווקא את הרצחנות של אכילת בשר, ב"שנינות" מאצ'ואיסטית: "השור לא רצה להיות סטייק," "רגע לפני שהפכו לערמת סטייקים, הגיע הסיפור לתקשורת," וכדומה. מסעדת מזון מהיר באוהיו, המשווקת בשר עופות, אף ניצלה את ההזדמנות כדי להציע מאה כריכי בשר עוף חינם למי שיתפוס את הפרה מסינסינטי. אך בסך הכל, הבריחה המתוקשרת היא רגע נדיר שאנשים עומדים בו פנים אל פנים מול הקורבנות שלהם; הבריחות מזכירות לצרכני בשר, ובמיוחד לילדים קטנים – שאינם מודעים היטב למקור של הבשר – ששחיטת חיות היא הרג של יצור הרוצה מאוד לחיות. כדברי תושבת עיירה במדינת וואיומינג, ארצות-הברית, שם נמלטו באוגוסט 2002 14 פרים ופרות כשנועדו להישלח לשחיטה: "אני בטוחה שהם חשו בזה, ולכן הם מסרבים לחזור הביתה."

פרה בשירות התרנגולות

לבריחות יש השפעות חיוביות נוספות. בריחתה של קוויני בניו-יורק סייעה לתושבי השכונה שהמשחטה פעלה בה במאבקם לסגירתה. הם התלוננו על הזיהום, על מפגעי הריח, על החולדות וגם על צרחות החיות הנשחטות. תשעה ימים לאחר בריחתה המתוקשרת של קוויני והעברתה אחר כבוד למקלט של הארגון Farm Sanctuary, ערכו סוף-סוף הרשויות בדיקה במשחטה והורו על סגירת המקום. בעל המשחטה הסכים למסור ל-Farm Sanctuary את כל העופות שנותרו שם – כמאה וחמישים, רובם תרנגולים. כשנכנסו מתנדבי הארגון למשחטה, מלווים בצוותי צילום של כל הרשתות הגדולות, הם ראו עופות שלא קיבלו מזון במשך חמישה ימים, אחדים מהם כבר מתים, וכולם מבועתים מפחד. העופות ששרדו זכו בחיים חדשים במקלט.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 94, 18.4.2003.