מחאה ירושלמית נגד מקדונלד'ס

קואליציה מקיר לקיר

המחאה נגד מקדונלד'ס ורשתות המבורגר אחרות (כגון ברגר קינג) מאגדת גורמים סביבתיים וחברתיים, לצד ארגונים להגנה על בעלי-חיים. תאגיד הבשר נחשב כאסון מהיבטים רבים:

• השחתת שטחי קרקע, זיהום בהיקף עצום ואחריות על כריתת יערות גשם במרכז אמריקה כדי לפנות שטחים למרעה עבור "ייצור" בשר.
• רישוש אוכלוסיות באזורי המרעה על-ידי הרס שטחים טבעיים ושטחי חקלאות מסורתית.
• פגיעה בבריאות הצרכנים.
• תנאי תעסוקה גרועים במיוחד (בעיקר לנוער).
• אמריקניזציה של הרגלי תזונה מקומיים מחוץ לארצות-הברית.
• השפעת שיטות פרסום אגרסיביות במיוחד על ילדים.

נושאים אלה, בנוסף על הפגיעה בבעלי-חיים, הועלו בכרוז "מה לא בסדר במקדונלד'ס", שחולק במיליוני עותקים מאמצע שנות התשעים, והביא את התאגיד להסתבך במשפט דיבה כושל: בית-המשפט החליט, שרוב ההאשמות תקפות. בשנתיים האחרונות אף נשאה המחאה נגד מקדונלד'ס, ברגר קינג ווונדי'ס תוצאות חשובות עבור בעלי-החיים.

אסון לבעלי-החיים

העובדה שחברות כגון מקדונלד'ס אחראיות לעינוי ולהרג של חיות אינה תופסת מקום מרכזי במחאה הציבורית. אולם אחריותן בתחום זה ראויה לתשומת-לב מיוחדת. מקדונלד'ס ודומותיה נכנסות למדינות, שבהן שיעור צריכת הבשר נמוך הרבה יותר מאשר בארצות-הברית (כגון הודו). יש להניח, שחברות אלה אחראיות על עלייה ממשית בצריכת הבשר הנאכל שם מחוץ לבית. בישראל, למשל, מחליף ההמבורגר, כמצרך עממי, לא רק את השווארמה ומוצרי בשר אחרים, אלא גם את הפלאפל ואת הבורקס. בנוסף לכך, רשתות המזון המהיר, ובראשן מקדונלד'ס, מעצבות דורות של צרכני בשר. באמצעות פיתויים של צעצועים, בובות והגרלות פרסים, מושפעים הילדים ללחוץ על הוריהם לבוא למסעדת ההמבורגר. הבשר עצמו אינו מהווה פיתוי מספיק, אך תחת מסווה המשחקים לומדים הילדים להפוך את צריכת הבשר למעשה יומיומי. המאבק במקדונלד'ס הוא אפוא פעילות חשובה למען בעלי-חיים, ובשנים האחרונות הוא אף מניב תוצאות מסוימות.

המפגע בירושלים

בימים האחרונים מתחזק המאבק של תושבי המושבה הגרמנית והמושבה היוונית בירושלים נגד הקמת סניף מקדונלד'ס ברחוב עמק רפאים (ראו לעיל, קריאה לפעילות). בנובמבר 2000 החלו שיפוצים של מבנה קיים במקום, לצורך הקמת הסניף - ללא היתר או רשיון. בעקבות זאת החלו תושבי המקום ("תושבים למען המושבות") למחות בפני הרשויות. במאי 2001 החלה החתמה על עצומה נגד הקמת עסקים חדשים באזור (כ-5,000 איש חתמו עד כה). הטענה המרכזית הייתה, שמסעדת מזון מהיר תגביר באופן ניכר את תנועת כלי-הרכב באזור ותפגע באיכות החיים של התושבים. בספטמבר 2001 נערכה הפגנה נגד הקמת הסניף, ובו-ביום הודיע דובר העירייה על מתן צו הפסקת עבודה. אולם העבודות המשיכו. מקדונלד'ס קיבלה אישור לביצוע שיפוצים פנימיים בלבד, שהוגדרו כשינויים "לצורכי דיור", בהתאם לייעוד המקורי של הבניין - כמבנה מגורים המיועד לשימור. בשבועות האחרונים נערכות עבודות שיפוץ חיצוניות במבנה והופיעו מודעות המעידות על פתיחת הסניף המתקרבת - כאמור, ללא כל אישור ידוע ומבלי שנשמעה בעירייה התנגדות השכנים.

מקרה שינקין

המאבק של "תושבים למען המושבות" בירושלים (שאליו הצטרפו הארגונים: חיים וסביבה, שתי"ל, ירושלים בת קיימא, החברה להגנת הטבע (ירושלים), התנועה לאיכות השלטון, מגמה ירוקה, אנונימוס, פעולה ירוקה, ועוד), הוא יוצא-דופן. בדרך-כלל מוקמים בישראל סניפים מחוץ לאזורי מגורים, ואין מי שימחה. אך כאשר נפתחים סניפים בסביבת מגורים מתקוממים התושבים. כך אירע בקיץ 1999, במהלך הקמתו של סניף מקדונלד'ס ברחוב שינקין בתל-אביב. גם אז הוקם הסניף ללא הרשיונות המתאימים, ועד מהרה התפתח שם מפגע חריג בעוצמתו אפילו עבור אזור עסקים: סוללה ענקית של בלוני גז בפתח הבניין, פגיעה בקירות משותפים, ארובות הפונות לעבר דירות מגורים, ועוד. במהלך פעילות המחאה של אנונימוס ופעולה ירוקה במקום, הסתבר שרוב מוחץ של תושבי האזור מתנגד לפתיחת הסניף. אולם דיירי הבניין הנפגע והבניינים הסמוכים לו - פנסיונרים ודיירים בשכירות - לא התארגנו היטב נגד המפגע, והתאגיד לא נתקל בהתנגדות רצינית. הבניין שבו הוקם הסניף כמעט ניטש מדיירים, ורק פנסיונרית אחת ניסתה עדיין להיאבק, ללא תמיכה מספיקה. יש לקוות כי ברחוב עמק רפאים בירושלים תהיה התארגנות חזקה יותר, שתיצור תקדים של עצירת התאגיד על בסיס התנגדות התושבים.

המחאה הדתית

במדינות רבות, מתנגשות רשתות ההמבורגר האמריקאיות בערכים מקומיים. בישראל, ההתנגדות העיקרית באה מרקע דתי. גם במאבק זה מנצח התאגיד (המסוגל, בזכות גודלו, לספוג הפסדים מקומיים עד ליצירת קהל לקוחות). הרוב הגדול של מסעדות מקדונלד'ס בישראל מגישות מוצרים לא כשרים ופועלות בשבת - אם כי הבשר הנמכר בהן הוא כשר. מנהל הרשת בישראל ניצל לא פעם את המחאה הדתית לצורך הצגת העסק שלו כמאבק על קידוש החופש החילוני, אולם בראיון בהארץ (15.11.99) הוא הודה ש"בהחלט אין פה הקרבה כלכלית על מזבח העיקרון" כי החילונים קונים הרבה בשבתות. לעומת היהודים הדתיים, ההודים הוכיחו מחויבות דתית עמוקה יותר - כאשר נתגלה באביב 2001 כי הצ'יפס הנמכר בסניפי התאגיד בהודו מטוגן בשומן פרה, פרצו מהומות ונוצר גם איום משפטי ממשי. מקדונלד'ס הכחישה אך לבסוף התנצלה והמשיכה למכור בשר עוף וטלה - חיות שאינן קדושות להודים. גם במדינות מוסלמיות נתקלת מקדונלד'ס בהגבלות - על מכירת בשר חזירים.

המחאה הצרפתית

בצרפת נתקלת התפשטותה של מקדונלד'ס בהתעוררות אנטי-אמריקאית (נגד "הפלישה של המזון הרע" ו"האימפריאליזם התרבותי של ארצות-הברית"), ובמשבר שבו נתונים ממילא ייצור המזון ותרבות המסעדות המקומיים. קולות המחאה הנשמעים בצרפת רחוקים מתמיכה בזכויות בעלי-חיים, ולא פעם אף מדאגה אקולוגית: לצד פירות שבהם הציפו חקלאים את סניפי מקדונלד'ס, הם מילאו סניף גם בתרנגולים ובאווזים, וערכו מבצעים לחלוקת כבד אווז חינם לפני סניפי רשת ההמבורגר. אף על-פי שמקדונלד'ס כבר קנתה אחיזה בצרפת, המחאה שם יעילה, באופן יחסי. אפילו נשיא צרפת, ז'ק שיראק, הביע תמיכה במפגינים שהרסו סניפי מקדונלד'ס ב -1999. 

המחאה הערבית

במדינות ערב, מהווה החרם על מקדונלד'ס חלק מן המאבק בארצות-הברית ובישראל. אפילו כאן נרשמות רק הצלחות מקומיות: בתשע מדינות ערביות קיימים כבר למעלה ממאתיים סניפים. אולם מקדונלד'ס נתקלת בקשיים, ובמצרים החליפו חלק מן הסניפים את שמם, כדי להקטין את הזיהוי עם ארצות-הברית. דווח אף על ניסיון של הרשת לשווק את המנה הלאומית הצמחונית - פלאפל - אולם הלקוחות המצריים הוכיחו, שההשפעה האמריקאית חזקה יותר. הם העדיפו לקנות בשר.

מכתבים לעיריית ירושלים

עם התחזקות המאבק של תושבי המושבה הגרמנית והמושבה היוונית בירושלים נגד הקמת סניף מקדונלד'ס ברחוב עמק רפאים, התבקשו קוראי זכויות בעלי-חיים השבוע לכתוב לשורה של נושאי תפקידים בעיריית ירושלים ולבקש מהם שלא לאשר את הקמת הסניף, בנימוק שמסעדת מזון מהיר מגבירה באופן ניכר את תנועת כלי-הרכב באזור ופוגעת באיכות החיים של התושבים, ומפני שהמבנה שבו תוכנן הסניף להיפתח הוא מבנה מגורים המיועד לשימור.

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון  46, 17.5.2002.