סוף לכלובים בבלגיה

הדירקטיבה האירופית

ב-1999 נקבעה באיחוד האירופי דירקטיבה בעניין תעשיית הביצים. הדירקטיבה אוסרת כליאת תרנגולות בכלובי סוללה מהסוג שהיה מקובל באירופה (ועדיין מקובל בישראל) אולם היא מתירה שימוש בכלובים מאובזרים ("מועשרים"). לעומת כלוב סוללה רגיל, שהוא ריק מאבזרים ואמור להקציב 550 סמ"ר לתרנגולת, שטחו של כלוב מאובזר הוא 750 סמ"ר, מהם לפחות 600 סמ"ר שמישים לתרנגולת, בגובה 45 ס"מ לפחות. שאר שטח הכלוב המאובזר חייב להכיל קן (מעין תיבה), מצע לניקור ולדריכה, מוטות לעמידה (15 ס"מ לתרנגולת) ומתקן לשחיקת טפרים.

תוספות אלה מתייחסות לצרכים התנהגותיים מרכזיים של התרנגולות, שאינם זוכים לכל סיפוק בכלובי סוללה. אולם התוספות בכלובים המאובזרים הן כה מצומצמות, עד שכל הצרכים שעליהם באים האבזרים לענות – נותרים ללא סיפוק. על רקע זה, החליטו בגרמניה, באוסטריה ובהולנד לאסור בהדרגה את השימוש בכלובים מאובזרים. הנושא עלה גם בבלגיה במהלך הדיונים על יישום הדירקטיבה של האיחוד האירופי (המדינות החברות חייבות להתקין חוקים המיישמים את הדירקטיבה). בשנת 2005, לאחר שכמה שלבים של הדירקטיבה כבר נכנסו לתוקף, נקבע שהחלטה בעניין תתקבל לכל המאוחר בסוף שנת 2009.

תרנגולות בכלוב סוללה (צילום באתר GAIA; מקור :CIWF) 

הוועדה הבלגית

ההכרעה הסופית נדחתה לרגע האחרון. בינתיים, ההתפתחות החשובה ביותר הייתה מינוי ועדה ממשלתית, שהוקמה כדי לייעץ לשרת הבריאות (האחראית על החוק הרלוונטי) לגבי החוק הרצוי. בוועדה השתתפו באופן מוצהר בעלי אינטרסים. אולם שלא כמו "בעלי אינטרסים" מהסוג שאליו מתייחסת ממשלת ישראל בהקמת ועדות בעניין רווחת בעלי-חיים, הוועדה הבלגית כללה גם נציגי ארגונים לרווחת בעלי-חיים, נציגי ארגון להגנת הצרכן ומדענים – בנוסף על נציגי גופים מהתעשיות החקלאיות. הוועדה התכנסה כדי לבחור בין שלוש אפשרויות: האם להסתפק בתנאים שמציעה הדירקטיבה לתרנגולות; האם לקבוע סטנדרט משופר לכלובים מאובזרים; או שמא לאסור כליל את השימוש בכלובים.

ההמלצות

ב-13.8.2009 הכריזו הארגונים, שהוועדה ממליצה לאסור את השימוש בכלובים בבלגיה. ממסקנות הוועדה עולה, שכלובים מאובזרים אינם מסוגלים לספק לתרנגולות תנאי מחיה סבירים ולכן יש להפסיק את השימוש בהם. יישום ההמלצה מותנה בכך שהלולים נטולי הכלובים יעמדו ברמת סניטריה נאותה, ושהתחרותיות של תעשיית הביצים הבלגית לא תיפגע. הארגונים משוכנעים שדרישות אלה יקוימו. לפי החלטת ממשלה משנת 2005, לתעשייה ניתנו שנים רבות של הסתגלות כדי לעמוד בכל התנאים: 15 שנים. אם כן, האיסור הכולל על שימוש בכלובים ייכנס לתוקף בבלגיה רק בשנת 2025; זאת כמובן בתנאי שהממשלה תקבל את המלצת הוועדה.

המלצת הוועדה הבלגית זכתה לסיקור בעולם בכמה עיתונים חקלאיים בלבד. גם בבלגיה נראה שהתגובה פושרת. אולי העיתונות מחכה להכרעת הממשלה, ואולי החדשות אינן נחשבות כמסעירות בגלל התפתחות דומה במדינות שכנות, ומכיוון שמדובר בהמשך מתבקש למגמות רווחות בבלגיה. כיום, רוב הרשתות לממכר מזון ברחבי בלגיה אינן מוכרות ביצים טריות מכלובים – כלובי סוללה או כלובים מאובזרים – אלא רק מלולים נטולי כלובים.

תרנגולות בלול נטול כלובים (צילום: GAIA) 

הארגונים

שלושת הארגונים שהשתתפו בוועדה המייעצת הם Eurogroup for Animals, שהוא ארגון גג של ארגוני רווחת בעלי-חיים באירופה, Animaux en Péril, שהוא ארגון בלגי העוסק בחתולים, בכלבים ובסוסים, ו-GAIA (פעולה עולמית לטובת בעלי-חיים). GAIA, שנוסד ב-1992, הוא הנציג הבלגי של Eurogroup for Animals והוא עומד במוקד המהפכה בתעשיית הביצים הבלגית. בראש GAIA עומדים שלושת מייסדיו: מישל ונדנבוש (Vandenbosch), אן דה גריף ואכילס קולס. ונדנבוש, המכהן כנשיא הארגון, מרבה להופיע בטלוויזיה הבלגית והוא מחברם של שני ספרים (בהולנדית) על זכויות בעלי-חיים. ב-GAIA למעלה מ-20,000 חברים. מדובר בארגון רווחת בעלי-חיים טיפוסי: קידום הצמחונות הוא עניין שולי בסדר-היום של הארגון, וטבעונות כנראה אינה מוזכרת.

מה שצריך לעשות בשביל בעלי-החיים: מישל ונדנבוש (מימין) שר בתוכנית אירוח בלגית ב-1998. חודש קודם לכן היכו אותו סוחרי בעלי-חיים מול מצלמות עד שהוא נזקק לאשפוז. 

GAIA ותעשיית הביצים

המאבק של GAIA בכלובי הסוללה החל כבר בשנות ה-90. ב-1998 תפס המאבק תאוצה כשהארגון חבר לארגוני חקלאים, ארגוני צרכנים ואקולוגים במאבקם נגד תוכנית להקמת לול סוללות ענק. ב-1999 לחץ GAIA על הממשלה לתמוך בדירקטיבה האירופית. ב-2002 ציין הארגון הצלחה במניעת הקמתו של לול סוללות, וב-2004 הוא חשף עבירות על הוראת האיחוד האירופי בעניין סימון ביצים (שיטה שנועדה לאפשר לצרכני ביצים לקנות בביטחון ביצים שאינן מכלובים); הוראות אלה נכנסו לתוקף בתחילה אותה שנה. הצלחה חשובה נחל GAIA בינואר 2006, כשבעקבות משא-ומתן עם רשת הסופרמרקטים מקרו (Makro) הודיעה הרשת הבלגית שהיא מפסיקה למכור ביצים טריות שמקורן בכלובים. לאחר מקרו, הסכימו הרשתות הבלגיות לממכר מזון בזו אחר זו להפסיק למכור ביצים טריות מכלובים; כמה רשתות עדיין לא הצטרפו למגמה, וביצים מעובדות עדיין מגיעות מלולי סוללות. חלק מהרשתות הסכימו לשינוי בעקבות הידברות, ואחרות ספגו קמפיין שהתנהל נגדן. רשתות שהסכימו לשינוי, קיבלו מ-GAIA פרסום ופרס הוקרה – "פרס הביצה הטובה" שניתן בשיתוף-פעולה עם הארגון הבריטי רב-ההשפעה באירופה, CIWF. בכמה מקרים, הוקרת התודה לוותה בעוגה המכילה ביצים מלולים נטולי כלובים.

לסיכום, האיסור על כליאת תרנגולות בכלובים צפוי להתקבל בקרוב, במידה רבה בזכות העובדה ששוק הביצים הבלגי נמצא ממילא בשלבים מתקדמים של מעבר ללולים נטולי כלובים. הארגונים שהובילו מהפכה זו מצניעים את העובדה שלא כל הבעיות נפתרות עם האיסור על הכלובים והפגיעה בתרנגולות קשה גם בלולים כאלה. הסייגים שמביעים הארגונים מתייחסים לעובדה המצערת, שהמעבר הסופי למשק נטול כלובים בבלגיה נדחה לשנים רבות. אין ספק, שהתעשייה הבלגית יכולה להסתגל לאיסור הרבה יותר מוקדם.