כלובים מאובזרים

כלובי סוללה

אחת מהשיטות החקלאיות האכזריות ביותר היא כלובי הסוללה. שיטה זו כבשה את תעשיית הביצים במחצית השנייה של המאה ה-20, והיא עדיין שולטת בעולם; בישראל כלואות בכלובים כאלה כמעט כל התרנגולות בתעשיית הביצים. העיקרון פשוט: דוחסים כמה שיותר תרנגולות לתוך רשת, עד לסף הצפיפות שבה הן לא יכולות לזוז. הכלובים מחוברים זה לזה בסוללה ארוכה, והסוללות ערוכות זו מעל לזו. התרנגולות שותות מתוך טפטפת בכלוב, מוציאות ראש מבין הסורגים לשוקת עם מזון, מלשלשות דרך הרשת ומטילות על רצפת הכלוב המשופעת ביצים המתגלגלות החוצה דרך רווח שבתחתית הכלוב. התרנגולות כלואות בצינוק זעיר זה במשך עד כשנתיים.

מצאו את ההבדלים: מימין כלובי סוללה רגילים, משמאל כלובים מאובזרים. (צילום: אוניברסיטת מניטובה) 

המהפכה האירופית

בשנת 1999 אימץ האיחוד האירופי חוק מהפכני: איסור על השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים (Council Directive 1999/74/EC). כבר בראשית 2003 נאסר להכניס לשימוש כלובים חדשים כאלה, וב-1.1.2012 ייאסר לחלוטין השימוש בהם בכל 27 מדינות האיחוד, המחזיקות כ-400 מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים. החוק אושרר בינואר 2008 לאחר בחינה מחודשת. על פני הדברים מדובר במהפכה אדירה, אבל האמת נמצאת באותיות הקטנות של החוק. האיסור אינו מתייחס לכלובים בכלל, אלא רק לכלובי הסוללה המקובלים בתעשייה כיום, והוא קובע שורה של הגבלות טכניות מדויקות, המגדירות כלובים מאובזרים (שכונו בעבר "מועשרים") שמותר להשתמש בהם:

• לכל תרנגולת בכלוב יוקצו לפחות 750 סמ"ר, מתוכם 600 סמ"ר שניתן להשתמש בהם (שאר השטח יכלול אביזרים).
  
• גובה השטח השמיש בכלוב יהיה לפחות 45 ס"מ.
  
• בכל כלוב יהיה קן.
  
• בכל כלוב תהיה לתרנגולות גישה לרפד (חומר מפורר, אבקתי וכדומה).
  
• בכלוב יהיה מוט לעמידה ובו יוקצו לפחות 15 ס"מ לתרנגולת.
  
• בכל כלוב יהיה מתקן לשחיקת טפרים (ציפורניים).
  

ארגון רווחת בעלי-החיים CIWF סיכם את המחקרים הרלוונטיים לרווחתן או סבלן של התרנגולות בכלובים כאלה. המחקרים אינם עוסקים בתנאים של נוחות, בחירה, סיפוק סקרנות או עניין חברתי, אלא רק בצרכים הגופניים הבסיסיים ביותר. לפניכם המסקנות.

השטח

אם "600 סמ"ר" נשמע כמו שטח גדול, כדאי לזכור שמדובר ב-20x30 ס"מ בלבד. החוק האירופי דרש כבר בראשית שנת 2002 להקציב לכל תרנגולת 550 סמ"ר לפחות, בעוד שמחוץ לאירופה מקובל לדחוס תרנגולות הרבה יותר. רשת מקדונלד'ס, למשל, דורשת מספקיה להקציב לפחות 464.5 סמ"ר לתרנגולות, וזאת לעומת הממוצע בתעשייה האמריקאית: 309.7 סמ"ר בלבד! זהו חצי מהשטח של גיליון A4, והתרנגולות בכלובים אלה עומדות זו על זו.

600 סמ"ר מהווים אפוא שיפור, אולם שטח זה מאפשר די מקום רק ל"התנהגות טבעית" מסוג אחד: עמידה. השטח הממוצע הדרוש לתרנגולת כדי לעמוד הוא 475 סמ"ר. פעולות גופניות בסיסיות אחרות, וביניהן בטישה בקרקע, מתיחת כנפיים וניפוח נוצות, מצריכות שטח ממוצע של קרוב ל-900 סמ"ר. כדי להסתובב ולהתנקות יש צורך בכ-250 סמ"ר נוספים. וכדי לנפנף בכנפיים יש צורך בשטח ממוצע של 1,876 סמ"ר. כל הערכים הללו הם כאמור ממוצעים – אבל 600 סמ"ר נמצאים מחוץ לטווח של כל ההתנהגויות הגופניות הבסיסיות, מלבד עמידה. יש להעיר, שהכלובים נועדו לכליאת מספר תרנגולות, וכל אחת יכולה לפלוש לרגע לשטח שהוקצב לשכנותיה כדי להסתובב, למשל. אולם אפילו חללים גדולים פי שלושה ויותר מהמינימום האירופי לכלוב (2,000 סמ"ר) מגבילים פעולות כגון נפנוף בכנפיים. וכל זאת, יש להדגיש, מבלי להזכיר ריצה, תעופה או בריחה מתרנגולת דומיננטית – התנהגויות טבעיות אלמנטריות, שכלל לא ניתן לבצע בכלוב מאובזר. בקיצור, בכלובים המאובזרים התרנגולות בקושי יכולות לזוז, והן נידונות לא רק לתסכול, אלא גם לאובדן נוצות הטיפוסי למחסור במקום, לחולשה גדולה בעצמות ולשברים רבים כתוצאה מהיעדר פעילות גופנית.

כלוב מאובזר מטיפוס Aviplus, בנוי לפי התקן האירופי עבור 10 תרנגולות. מאחורי המחיצה הכתומה יש תיבת קינון. מאחורי שני המוטות המקבילים יש אמבט חול. (מתוך עלון פרסומת של חברת Big Dutchman) 

גובה הכלוב

לתעשיית הביצים יש תמריץ כלכלי לבנות כלובים נמוכים. גובה כלובי הסוללה המותרים לשימוש עד שנת 2012 הוא 35 עד 40 ס"מ (רצפת הכלוב משופעת ולכן הגובה אינו אחיד). באופן טבעי, תרנגולת מניעה את ראשה תוך ניצול של 56 ס"מ לגובה. כלובי הסוללה חוסמים רבע עד שליש מתנועות הראש הטבעיות. הכלובים ה"מועשרים", שגובהם הוא 45 ס"מ, מהווים שיפור משמעותי, אך הם עדיין מגבילים את תנועות הראש, ובעקבות זאת תנועות טבעיות אחרות, כמו התנערות. כמו כן, הכלובים מכילים מוטות עמידה, שנמצאים בגובה 7 ס"מ מהרצפה, ולכן תרנגולות שעומדות עליהן מוגבלות מאוד בתנועתן. כדי שיוכלו להניע את הראש באופן מלא בכלוב עם מוטות, עליו להיות בגובה 63 ס"מ. אם כן, גובה הכלובים המאובזרים מגביל את תנועת התרנגולות ופוגע בבריאות עצמותיהן. בנוסף לכך, נמצא שגובה זה מגביר את הנטייה של תרנגולות לנקר בסורגים ללא מטרה – התנהגות סטריאוטיפית המעידה על תסכול.

כלוב מאובזר (צילום: CIWF) 

תיבות קינון

אחד מהדחפים החזקים ביותר של תרנגולות הוא להטיל את ביציהן במקום מסתור מבודד. ההטלה על רשת חשופה בין תרנגולות אחרות, בכלובי הסוללה, גורמת להן תסכול עצום, שבא לידי ביטוי במגוון של התנהגויות לא נורמליות. הדרישה האירופית לכלול תיבת קינון בכלובים המאובזרים מהווה אפוא שיפור ניכר ביחס לכלובי הסוללה. אולם מדובר בתיבה קטנה אחת לכמה תרנגולות. מאחר שהן מעדיפות לשהות במקום הקינון במשך שעה-שעתיים ובדרך-כלל הן מטילות בבוקר, בכל כלוב יש תחרות גדולה על השימוש בתיבה, והצורך במסתור בא על סיפוקו באופן חלקי בלבד, אם בכלל. עדות לכך נמצאה בניסויים בכלובים "מועשרים" – רבות מהתרנגולות (בין 35% ל-9% בניסויים שונים) הטילו על רצפת הכלוב החשופה.

אמבטיות חול

תרנגולות בתנאים טבעיים עושות אמבט חול אחת ליומיים, במשך 30-20 דקות בערך: הן טובלות בחול, מפזרות על עצמן חול ומתנערות היטב. הן אוהבות לעשות זאת יחד. התנהגות זו שומרת על בריאות העור וניקיון מטפילים, ובהיעדר אפשרות לבצעה, נוצר "צמא" מתמיד לאמבט חול. בכלובי סוללה התרנגולות מבצעות פעולה דמוית אמבט חול על הרשת החשופה, בתדירות גבוהה ותוך שחיקת הנוצות. הוראות החוק האירופי מתייחסות לצורך של התרנגולות באמבט חול, אך הן רחוקות מלספק אותו. בדגם כלוב נפוץ, מתקן החול מונח בחלל הצר שמעל תיבת הקינון, ובחלק מהכלובים המאובזרים סוגרים אותו לשעות ההטלה. מחקרים מצאו שבתנאים אלה, התרנגולות ביצעו במתקן רק קצת יותר מרבע מפעולות ה"רחצה", והשאר על רצפת הכלוב. כאשר הכניסה למתקן הוגבלה, השימוש במתקן החול ירד ל-8.3% בלבד. אם כן, התרנגולות בכלובים מאובזרים נותרות מתוסכלות. הן שוחקות את נוצותיהן על רצפת הכלוב, ורומסות זו את זו תוך פגיעה בגב בניסיון לעשות אמבט חול מדומה.

תרנגולות באמבט חול (צילום: Taceas, Sleepy Hollow Herps) 

מוטות עמידה

לתרנגולות יש דחף חזק לישון במקום מסתור מוגבה. בכלובי סוללה אין כל פורקן לדחף הזה. בכלובים המאובזרים יש דרישה לספק לתרנגולות מוטות לעמידה, והתרנגולות אכן מרבות לעמוד עליהם. אולם הכלוב כה נמוך, שהמוטות ממוקמים בסמוך לרצפה, ובגובה זה המחקר מצביע על כך שהתרנגולות מתייחסות למוטות בתור סוג של רצפה ולא כמקום מתאים ללינה. מדובר בשיפור משמעותי ביחס לרצפת הרשת, אולם הצורך לישון במקום בטוח לא בא על סיפוקו.

שחיקת טפרים

תרנגולות בתנאים טבעיים מבלות קרוב למחצית מזמנן כשהן הולכות ובוטשות בקרקע. הטפרים שלהן נשחקים באופן תמידי והם גדלים במהירות המפצה על השחיקה. בכלובים, הטפרים גדלים ללא שחיקה והם נוטים להישבר, לגרום לעיוותים באצבעות או להסתבך ברשת. מראשית שנת 2003, חייבים כל הכלובים בתעשיית הביצים באיחוד האירופי לכלול מתקנים לשחיקת טפרים. נהוג להשתמש בפס מחוספס המוצמד לכלוב. המיקום הריאלי היחיד הוא על גבי המשטח שעליו מתגלגלות הביצים, בקדמת הכלוב. מיקום לא נכון גורם לשחיקת עור האצבעות. גם במיטבו, המתקן מטפל בסימפטום ולא בבעיה: חיפוש מזון הוא צורך בסיסי של תרנגולות גם כשהמזון ניתן להן, ושחיקת הטפרים אמורה להתרחש תוך כדי הליכה.

טפרים שגדלו ללא שחיקה בתרנגולת שהוצאה מלול ביצים (צולם על-ידי מור קורן בשכונת שפירא, 17.9.2007) 

סיכום

כלובים מאובזרים דומים לכלובי הסוללה המשמשים כיום באירופה. אין להכחיש שיחסית לזוועה של כלובי הסוללה (שאף אמורים להיות מרווחים באירופה בהשוואה לישראל, למשל) הכלובים המאובזרים מהווים שיפור בתחומים רבים. אולם השיפור צנוע. אף אחת מהבעיות שעליהן בא התכנון של הכלוב החדש לענות, אינה נפתרת – הכלובים המאובזרים מספקים טיפול קוסמטי בלבד. אין פלא אפוא שגם ארגוני רווחת בעלי-חיים כגון CIWF ו-RSPCA, שאינם מתנגדים לניצול חיות למזון – מתנגדים בתוקף לכלובים ה"מועשרים".

חיסרון קריטי של הכלובים המאובזרים הוא הקושי לאכוף את הגבלת הצפיפות בהם. כמו בכלובי הסוללה הישנים, כך גם לאחר כניסת החוק החדש לתוקף יוכלו לולנים לדחוס לכלובים יותר תרנגולות מהמותר, וכדי לאכוף את החוק יהיה צורך בביקורות תכופות. כפי שהראה הארגון VGT באוסטריה ביולי 2003, 91% מהלולים הגדולים במדינה כלאו תרנגולת בצפיפות האסורה לפי חוק. רפורמה משמעותית חייבת להיות קלה לאכיפה, וציפוף-יתר הוא עבירה קלה מדי לביצוע כל עוד מותר להשתמש בכלובים.

כלוב מאובזר EUROVENT 625-EU and EV 625a-EU. מיועד ל-60 תרנגולות. בכתום: תיבות הטלה. בצהוב: מוטות עמידה. בחום: אמבט חול. (מתוך עלון פרסומת של חברת Big Dutchman) 

כ-80% מתרנגולות תעשיית הביצים באירופה כלואות עדיין בכלובים, רובם הגדול מהסוג הישן. עתידם של הכלובים המאובזרים אינו ברור – ודווקא מטעמים כלכליים. אין ספק שכלובי הסוללה הישנים מכניסים לתעשייה כסף רב יותר מכל שיטה אחרת, אבל הכלובים המאובזרים – אם אכן משתמשים בהם לפי דרישות החוק – דווקא יקרים יותר לשימוש ממתקנים מסוימים ללא כלובים. מתקנים אלה גם פחות גרועים לתרנגולות. אך מדובר בשיטות ניסיוניות; ימים יגידו אם הכלובים ימשיכו לסגור על מאות מיליוני תרנגולות באירופה עם כניסת החוק לתוקף.

תרנגולת בכלוב סוללה (צולם ב-17.11.2007 ב-Michael Foods' Crystal Farms Egg Factory שבמינסוטה, על-ידי Freeman Wicklund)