הכנסת ה-17: חקיקה בעניין בעלי-חיים
חוקים ותקנות שהתקבלו הצעות חוק שנעצרו לפני פיזור הכנסת
חוקים ותקנות שהתקבלו
כנסת קצרה
תקופת הכהונה המקוצרת של הכנסת ה-17 וחוסר העניין בבעלי-חיים מצד הממשלה בראשות קדימה, הניבו הישגי חקיקה צנועים מאוד בתחום זה. במקביל לכך, הכנסת לא הספיקה לחוקק חוקים מזיקים רבים. חוקים כאלה משולבים בדרך-כלל בחקיקה תחת כותרות של תקצוב, בנייה וכדומה, ורובם אינם מוזכרים בסקירה זו. גם פעילות משרדי הממשלה אינה נסקרת כאן.
הרפורמה בתעשיית הביצים
ההחלטה הדרמטית ביותר עבור בעלי-חיים בתקופת הכנסת ה-17 התקבלה על-ידי הממשלה ללא דיון בכנסת ב-24.6.2007: חלוקת מענקים בסך 300 מיליון ₪ ללולנים עבור בניית לולי ביצים גדולים, וקביעת דרישות ייעול שיביאו לסגירת הלולים הקטנים, עד שנת 2012. אם הרפורמה תבוצע כלשונה, היא תחמיר את פגעי התיעוש בחיי התרנגולות ותקבֵּע את השימוש בכלובי סוללה בישראל. אנונימוס נאבקת ברפורמה, ופיזור הכנסת מקשה על המאבק.
ניסויים בתעשיית הקוסמטיקה
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז-2006: הצעתו של גדעון סער נועדה לאסור בישראל עריכת ניסויים בחיות למטרת פיתוח מוצרי קוסמטיקה וניקיון. החוק ההקודם התיר למועצה לניסויים בבעלי-חיים לאשר ניסויים כאלה, אם כי רק ניסוי אחד כזה אושר באופן רשמי, ולכן מדובר בהצעת חוק סמלית בעיקרה. ההצעה אושרה בקריאה שלישית במליאת הכנסת ב-21.5.2007. בעקבות התיקון, סעיף 10 לחוק הוא: "לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי."
שמורות טבע
תקנות חיות הבר (אזורים אסורים)(תיקון), התשס"ח-2007: התיקון מוסיף את מאגרי שפלת יהודה (כ-9,000 דונם) לרשימת האזורים האסורים בציד. התיקון נערך ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ואושר פה-אחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה. במאגרי שפלת יהודה חורפים עופות מים רבים, ונציגי הציידים בדיון שנערך בוועדה התלוננו ש"הצעד למעשה מבטל את הציד בישראל".
שמורת הטבע הר מירון צומצמה ב-15.5 דונם לטובת בנייה, באישור פה-אחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות פינס-פז.
שמורות טבע חדשות שהוכרזו במהלך הכנסת ה-17: חולות ניצנים, שתי שמורות במכתש הגדול, נחל ראש פינה, תל מרווה (מועצה אזורית מעלה יוסף), ברכת זמורות (מועצה אזורית באר טוביה), בקעת בית נטופה. הורחבו שלוש שמורות טבע בכרמל: נחל מהר"ל, נחל כלח-גלים והר כרמל; והוכרזו חמש שמורות טבע בגולן: ברכת סינדינה, ברכת המשושים, ברכת פרג', עינות פחם ואירוס ביצות נוב.
הגנה והתרת דם
לפי תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשס"ו-2006, חוגלה וארנבת, שני מינים שהיו מוגנים בשנים האחרונות באופן זמני בלבד, הצטרפו ב-1.9.2006 לרשימה הקבועה של המינים המוגנים. לעומת זאת, עורב אפור ועורב הודי הוכרזו בתור "מזיקים", והגנת החוק הוסרה מהם. התקנה הוצעה על-ידי גדעון עזרא (קדימה) מתוקף תפקידו בתור השר להגנת הסביבה, ואושרה פה-אחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ללא כל עניין בשינוי הקטלני במעמדם של העורבים. יוזמה אחרת שקידם השר עזרא, להגדיר תנינים ויענים כ"חיית בר מטופחת" ולהתיר בכך את ניצולם החקלאי (במקום לאכוף את החוק להגנת חיית הבר על חקלאים המגדלים תנינים ויענים באין מפריע) לא הובאה לאישור.
הכפלת קנסות לציידים
ב-28.10.2008 התקבל חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008, הקובע ענישה מרבית של שנתיים מאסר או קנס בסך 134 אלף ₪ לציידים עבריינים. המדובר בהכפלת הקנס המרבי הקודם, כאשר בפועל הקנס המרבי והנדיר שנגזר על צייד עבריין הוא 49 אלף ₪ בלבד. ניתן לקוות, שהתיקון לחוק יעורר את מערכת המשפט להפסיק לפטור ציידים עבריינים בעונשים מגוחכים. הצעת החוק בנושא הוגשה על-ידי השר להגנת הסביבה ארבע שנים קודם לכן, ולאחר עיכובים רבים הוגשה לוועדת הפנים והגנת הסביבה על-ידי השר הנוכחי, עזרא.
בחוף ובים
חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007: זהו תיקון המרחיב את חלות חוק שמירת הסביבה החופית משנת 2004, מחופי הים התיכון לחופי ים סוף. החוק אוסר, בין השאר, גרימת סיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי-חיים ולרבייתם ברצועת החוף ובמים הסמוכים לחוף. מגיש ההצעה: דב חנין.
חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008: זהו חוק הקובע מדיניות כוללת לטיפול בחופי הכנרת, לרבות אכיפת חוקים שנועדו למנוע את הפגיעה באזורי המחיה של בעלי-חיים בכנרת ובחוף ואיסור על בנייה בקרבת המים ללא אישור משרד הפנים. את החוק יזמה הממשלה ושילבה בו שתי הצעות חוק פרטיות, שיזמו פינס-פז וחנין.
כנגד החקיקה המרשימה וכן החלטת הממשלה (בכנסת ה-16) להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, ב-14.9.2008 אישרה הממשלה פה-אחד הצבת כלובי דגים המוניים לאורך מאות מטרים בנמל אשדוד, למשך 10-7 שנים.
בתמונה: מפגש בין השר להגנת הסביבה שנחשב כאדיש במיוחד לעניינים סביבתיים, גדעון עזרא, לבין המחוקק המצטיין בעניינים סביבתיים, דב חנין. (מתוך האתר של ח"כ ד"ר דב חנין, צילום: פלאש 90)
חוקים סביבתיים
חקיקה סביבתית מועילה בדרך-כלל לחיות הבר, ולעתים היא גם מספקת כלים משפטיים למאבק במשקים תעשייתיים ומשחטות. חוקים חשובים שהתקבלו בכנסת ה-17:
חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008: חוק זה נועד לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, שהיא המצב שהיה מקובל עד כה באופן חוקי. החוק קובע ענישה המתחשבת בשווי הנזק שנגרם, בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירות שעניינן פגיעה בסביבה. החוק מעדכן את הענישה ב-13 חוקים סביבתיים קיימים: עד שלוש שנות מאסר והכפלת הקנס המרבי לעבריינים. דב חנין הוא יוזם ההצעה עם מיכאל מלכיאור (מימד) ו-18 ח"כים נוספים שהצטרפו להצעה. אופיר פינס-פז (העבודה), סייע במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה.
חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008: חוק זה קובע דרישות ליצירת תוכנית לאומית מחייבת להפחתת זיהום אוויר, וקובע תמריצים כלכליים לגופים המזהמים להפחית את פליטת החומרים המזהמים. העבריינים צפויים לקנסות עד מיליון ₪, לעונשי מאסר המגיעים לשנתיים ולסנקציות סגירה. הצעת החוק (ביוזמת אדם טבע ודין) הוגשה בכנסת הקודמת. בכנסת ה-17 היא קודמה בעיקר על-ידי משה גפני (יהדות התורה), חנין, מלכיאור ופינס-פז.
תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון) התשס"ח-2008: חוק זה מכיר במתנדבים בתחום איכות הסביבה, שמירת הטבע והגנה על חיות הבר כזכאים לכיסוי של ביטוח המתנדבים של המוסד לביטוח לאומי. את הצעת החוק (ביוזמת חיים וסביבה) הגיש זבולון אורלב (מפד"ל), והוא אושר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות יצחק גלנטי (גיל).
צמצום התרבות בעלי-חיים
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 7), התשס"ח-2008, קובע תוספת לחוק צער בעלי-חיים, סעיף 14א:
החוק גם קובע תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות אלה. כפי שתיארנו בפירוט בכתבה מיוחדת, ראשיתו של החוק בהצעה של גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה) לחוק הקובע תקציב למטרה המפורשת של עיקור וסירוס חיות. ההצעה נדחתה בכנסת עקב נוכחות גבוהה בהצבעה של ח"כים דתיים, שהתנגדו להצעה. ארדן ותירוש, בניסיון למנוע עימות עם ח"כים דתיים, הגישו את ההצעה בגרסה חדשה, שממנה השמיטו את ההנחיות לגבי השיטה שבה תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של חיות. בכך הותירו ארדן ותירוש פתח מסוכן להפיכת הרג חתולים וכלבים למדיניות חוקית בידי משרד החקלאות. דוב חנין (חד"ש) שאליו הצטרפו ארדן וזהבה גלאון (מרצ) יזם את הוספת הסייג הברור: "תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים." לקראת ההצבעה המכרעת בכנסת, סייעו יואל חסון (קדימה) ואיתן כבל (העבודה) להעברת החוק עם התיקון של חנין. ההצעה עברה במליאה ברוב של נציגי מפלגות רבות מול נציגי ש"ס ויהדות התורה. אולם לאחר מספר שבועות, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009, המליץ משרד האוצר לבטל את התקציב שנקבע בחוק. אם כן, מדובר בהצעת חוק בעייתית מלכתחילה בגלל עידוד המדינה לפעול נגד "בעלי-חיים משוטטים"; ההצעה כמעט שהתדרדרה לכדי לגיטימציה מפורשת למשרד החקלאות להרוג חיות – ולבסוף, בהיעדר תקציב מוגדר, היא נותרה בינתיים הצהרתית בעיקרה.
ייבוא כלבים
תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים) (תיקון), התשס"ו-2006, קבעו למשך שנתיים הקלה על התקנות האוסרות כליל יבוא כלבים מגזעים שהוגדרו כ"מסוכנים": לאדם מעל גיל 18 מותר לייבא כלב "מסוכן", בתנאי שהכלב מעוקר/מסורס, וכן בתנאי האיש החזיק בכלב 18 חודשים לפחות קודם למועד יבואו. את התיקון יזם שלום שמחון (העבודה) מתוקף תפקידו כשר החקלאות, והצעתו התקבלה בוועדת הכלכלה. ההשלכות המשוערות של תיקון זה הן הצלת כלבים אחדים מנטישה בחו"ל. ועדת הכלכלה קיבלה גם את דרישת גלעד ארדן, שלפיה יינתן פטור מניתוחי עיקור וסירוס לכלבים מגזעים אלה במצבים שבהם קיימת סבירות גבוהה לסיכון חיי הכלב (בהצעת התקנות שהגיש השר שמחון, כלבים קיבלו פטור מניתוח רק אם הסיכון לחייהם כתוצאה מהניתוח הוא ודאי).
ניסיונות חקיקה שנעצרו לפני פיזור הכנסת
הבטחה ואכזבה
עד כה סקרנו חוקים ותקנות בעניין בעלי-חיים, שהתקבלו במהלך הכנסת ה-17. הצעות חוק רבות יותר נקברו לפני שהגיעו להצבעה המכרעת. זהו המצב הרגיל בכנסת, בעיקר כשמדובר בהצעות חוק פרטיות – ובכנסת ה-17 הוחרף המצב עקב הפיזור המוקדם. בנוסף לכך, בסוף שנת 2007 רשמה ממשלת אולמרט פרק מביש בתולדותיה כשחיסלה 13 הצעות חוק בבת-אחת: ההצעות היו אמורות לעלות להצבעה ביום זכויות בעלי-החיים בכנסת שיזמה אנונימוס, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק העבירה את ההצעות לדיון במליאה במקום להצבעה המובטחת, ובכך גזרה הממשלה שההצעות ייגנזו תחת הסחבת. במהלך הכנסת ה-17 הונחו על שולחן הכנסת כ-27 הצעות חוק שנועדו להגן על בעלי-חיים – אם נתעלם לשם הקיצור מהצעות חוק סביבתיות חשובות. רוב ההצעות לא הגיעו אפילו לשלב הראשון של החקיקה במליאת הכנסת – קריאה טרומית. כאחת מבין שלוש הצעות כבר הוגשה בכנסת הקודמת או בזו שלפניה – וסביר שחלק מההצעות יוגשו מחדש בכנסת ה-18.
חקלאות
האיסור על פיטום עופות מים נכנס לתוקף לפני הכנסת ה-17, אולם הפיטום המשיך להזין פעילות פרלמנטרית:
הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשס"ח-2007: המדובר באיסור על ייבוא כבד שומני (foie gras) ומוצרים המכילים כבד שומני, ואיסור מכירתם בישראל. הצעה זו נועדה למנוע את החלפת תעשיית הפיטום הישראלית שנסגרה – בתעשייה שפועלת בחו"ל. בכך מבקשים המציעים למנוע את עינוי העופות בחו"ל עבור צרכנים ישראלים, ובו-בזמן למנוע "תחרות מצד יצרנים זרים, שאינם כפופים בארצותיהם לסטנדרטים דומים". הגישו: יואל חסון (קדימה), גדעון סער (ליכוד), יעקב מרגי (ש"ס) ונאדיה חילו (העבודה); הצטרפו: יולי יואל אדלשטיין (ליכוד), זבולון אורלב (מפד"ל), גלעד ארדן (ליכוד), אלחנן גלזר (גיל), דב חנין (חד"ש), רן כהן (מרצ), מיכאל מלכיאור (מימד) ורונית תירוש (קדימה).
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון), התשס"ח-2007: ההצעה כוללת שלושה סעיפים, עם יישום מוצהר לחקלאות: "(א) לא ירעיב אדם ולא ימנע שתייה מבעל חיים שבבעלותו. (ב) לא יאכיל אדם בעל חיים בכפייה. (ג) לא יזין אדם בעל חיים במזון הפוגע או העלול לפגוע בבריאותו של בעל החיים." בהסבר להצעה נאמר: "מטרת הצעת החוק למנוע פיטום אווזים והרעבה של תרנגולות מטילות;" אולם לשון הדברים ישימה במידה דומה גם לפרקטיקות חקלאיות אחרות. הגיש: חנין; הצטרפו: מוחמד ברכה (חד"ש) וחנא סוייד (חד"ש).
הצעת חוק מתן תעודה בדבר גידול בעלי חיים בחקלאות בתנאים נאותים, התשס"ח-2008: לפי ההצעה, שר החקלאות יקבע הבחנות בין "גידול בעלי-חיים בחקלאות בתנאים נאותים" לבין גידול ב"תנאים של סבל", שמהווה את "החלק המכריע של בעלי-החיים" בחקלאות. על החקלאי ייאסר לסמן "תוצרת חקלאית באופן ממנו משתמע כי בעלי-החיים גדלים בתנאים נאותים, אלא אם כן קיבל תעודה" המתירה זאת. ההצעה נועדה למנוע הטעיית צרכנים, כגון מכירת ביצים מכלובי סוללה עם מידע מטעה על האריזה. הגישו: חנין, איתן כבל (העבודה), חסון וארדן.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור העבדת בעלי חיים לצרכי משא בשטח עירוני), התשס"ח-2008: ההצעה כוללת תוספת שני סעיפים לחוק הקיים: "לא ירעיב אדם בעל חיים שבבעלותו ולא ימנע ממנו שתייה" וכן: "לא יעביד אדם בעל חיים בשטח עירוני; לענין זה, 'העבדה' – שימוש בבעל חיים לצורכי משא או גרירה של סחורה מכל סוג." העונש המוצע לשתי העבירות הוא קנס בסך 50,000 ₪. בהצעה אין פירוט דווקא לגבי איסור ההרעבה וההצמאה, שעשוי להשפיע על מיליוני חיות בחקלאות. הפירוט מתרכז בסעיף השני: מדובר באיסור ברור ופשוט לאכיפה ביחס ל"בהמות משא", לעומת האיסורים העמומים שקיימים בחוק הנוכחי, לפיהם אין להעביד בעל-חיים אם "אינו מסוגל לעבוד" או עד "אפיסת כוחות". הגיש: ארדן; הצטרף: כבל.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור המתת עופות בגריסה או בזרם חשמלי ללא הימום), התשס"ז-2006: לפי ההצעה, "לא יומת בעל חיים מקבוצת העופות בדרך של גריסה או כל סוג אחר של חיתוך בעודו בחיים, למעט בדרך של שחיטה." וכן: "לא יומת בעל חיים מקבוצת העופות בזרם חשמלי למעט אם הומם קודם לכן." הצעה זו באה במפורש למנוע את שיטות ההרג האכזריות שמקובלות בתעשיית הביצים, אולם מכיוון שההרג באמצעות זרם חשמלי החליף שיטות הרג הרבה יותר איטיות ומייסרות שהיו נהוגות בתעשייה, מדובר בהצעה בעייתית. הגיש: אורלב.
נזכיר כאן גם הצעת חוק, שהייתה עלולה לעלות בחייהן של מיליוני חיות:
הצעת חוק קביעת מכסות בענף הלול לאזור קו עימות דרומי, התשס"ח-2008: הצעה זו נועדה לסבסד את ענף הלול – בשר וביצים – בנגב המערבי. מגיש ההצעה, שי חרמש (קדימה) ביקש לפתור את הבעיות הכלכליות של חקלאי האזור דרך הענקת כסף על חשבון משלמי המסים להגברת הניצול של עופות, כפי שמקובל בצפון הארץ לפי חוק הגליל.
ניהול ואכיפה
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח-2008: הצעת גדעון סער נועדה לחזק את מנגנון האכיפה של חוק צער בעלי-חיים על-ידי מתן רשות לפקחים ולשוטרים לבצע ביקורות פתע במתקנים המחזיקים חיות גם במקרה שאין חשד כי נעברה עבירה על החוק; זאת לעומת המצב כיום, שבו יש צורך בחשד סביר לעבירה על חוק צער בעלי-חיים כדי לבצע חיפוש. ההצעה עברה בקריאה טרומית ברוב גדול (1-1-51) והועברה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים), התשס"ח-2008: ההצעה מקנה לשר החקלאות סמכות לקבוע הגבלות ותנאים בתקנות, בנוגע לחופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים – החזקתם בחנויות ל"חיות מחמד", הובלת חיות, המתה (למעט הרג למטרות מאכל) אילוף, והצגת חיות בתערוכות, בהצגות ובתחרויות. לדברי המציע, גדעון סער, "מן הראוי שעיסוק הקשור בבעלי-חיים יותנה בהיתר מראש או לכל הפחות יהיה מנגנון לפסילת אנשים מסוימים מעיסוקים מסוימים בבעלי-חיים (למשל, במקרה של הפרה חוזרת של הוראות הנוגעות לטיפול בבעלי חיים)." מנגנון כזה, שההצעה מגדירה בבהירות, אינו יכול להיווצר בהיעדר חקיקה, משום שהוא מתנגש עם חוק יסוד: חופש העיסוק.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(תיקון – החמרת הענישה), התשס"ו-2006: ההצעה מבקשת להעלות את העונש המרבי בחוק משלוש שנות מאסר לחמש שנים. הגיש: ניסן סלומינסקי (מפד"ל).
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, "גוף ציבורי יתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים [...] במהלך גיבוש החלטה או מדיניות, שעל פניה נראה שכרוכה בה, במישרין או בעקיפין, פגיעה בבעלי-חיים." כמו כן, "גוף ציבורי יעמיד לרשות ההתאחדות, על פי דרישתה, כל מידע בעניין בעלי-חיים המצוי ברשותו." כפי שמסבירים מגישי ההצעה, חסון וחנין, "כיום צריכים הארגונים להגנת בעלי-חיים בישראל להיאבק לא רק על מניעת סבלם של בעלי-החיים, אלא קודם כל על זכותם לקבל מידע בדבר מדיניות הרשויות הממלכתיות והציבוריות ותכניותיהן ביחס לבעלי-החיים במדינה. מצב זה פוגע ביכולתם של הארגונים להביא בזמן את קולם של בעלי-החיים בפני קובעי המדיניות, ועל-ידי כך לחסוך מהם סבל רב ומיותר באמצעות מציאת הסדרים מתחשבים יותר, עוד בשלב עיצוב המדיניות." דברים אלה תקפים, למשל, ביחס לרפורמה בתעשיית הביצים.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשס"ו-2006: לפי הצעתו של אחמד טיבי (תע"ל), האחריות על ביצוע החוק תעבור מידי שר החקלאות לידי השר להגנת הסביבה, והדיונים על תיקונים לחוק יעברו מוועדת החינוך, התרבות והספורט אל וועדת הפנים ואיכות הסביבה. ההצעה נועדה לפתור את בעיית ניגוד האינטרסים במשרד החקלאות, בתור הגוף שמקדם פגיעה המונית בחיות ונושא בו-זמנית באחריות על חוק צער בעלי-חיים.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ז-2007: לפי ההצעה, שיש לה משמעות הצהרתית בלבד, שם החוק ישונה ל"חוק זכויות בעלי-החיים". הגישה: ליה שמטוב (ישראל ביתנו); הגיש בנפרד: חסון; הצטרפו קולט אביטל (העבודה), ארדן וחנין. אותם ח"כים הגישו גם את הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ז-2007: כאן מדובר על שינוי שם החוק – ל"חוק זכויות בעלי חיים (הגבלת ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994".
ניסויים בבעלי-חיים
הצעת חוק הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים), התשס"ז-2006: לפי הצעתו של גדעון סער, "לא ייבא אדם מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים." ההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב גדול ב-31.1.2007 והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – איסור ייבוא מוצרים שייצורם כרוך בניסויים שלא כדין), התשס"ז-2007: ההצעה קובעת כי "לא ייבא אדם כל מוצר, שאינו לצרכי בריאות, שתהליך ייצורו או פיתוחו היה כרוך בניסויים בבעלי חיים שלא כדין." אין בהצעה הבהרה באילו ניסויים מדובר. הגיש: יצחק לוי (מפד"ל).
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)(תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, יוכפל מספר נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים (מ-3 ל-6, מבין 23); את הוויוויסקטור העומד בראש המועצה מאז היווסדה יחליף שופט בדימוס; וכן "כל ועדה פנימית [שתפקידה לאשר או לדחות בקשות לעריכת ניסויים בחיות במוסדות ספציפיים] תכלול נציג של המועצה שימונה על-ידי המועצה מתוך קבוצת וטרינרים שיוכשרו במזעור סבל ובמניעת עריכתם של ניסויים מיותרים; המועצה תשלם את שכרו של נציגה בוועדה הפנימית." הגישו: חנין, אורלב ומלכיאור; הצטרפו: שלי יחימוביץ (העבודה), יוסי ביילין (מרצ), טיבי, סער וסוייד.
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה), התשס"ח-2008: לפי הצעתו של מנחם בן-ששון (קדימה), המועצה לניסויים בבעלי-חיים תגדל מ-23 ל-26 חברים, ושלושת החברים החדשים יצורפו מבין "נציגים של ארגונים למען חולים לפי המלצת שר הבריאות". בנוסף לכך, יתוקן סעיף 8(א) לחוק, ובמקום הנוסח המגביל ניסויים בחיות, "לא ייערכו ניסויים בבעלי-חיים אלא על פי חוק זה", יבוא נוסח הקורא לעריכת ניסויים בחיות: "ניסויים בבעלי-חיים ייערכו על פי חוק זה." ההצעה גם קובעת שהוועדה המתירה ניסויים בחיות אינה חייבת להיות מורכבת מחברי המועצה. המדובר אפוא בהצעה שנועדה להחליש עוד יותר את חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) באמצעות רטוריקה פופוליסטית שלפיה "אין נציגים לחולים ולעמותות העוסקות בבריאות הציבור שמטרותיהן קידום בריאות הציבור ומלחמה במחלות ובנכויות שונות. במצב הקיים כיום עדיפה החיה על האדם." אף על-פי שיש במועצה רק שלושה נציגים לארגונים למען בעלי-חיים, ובפועל היא לא הגבילה ניסויים בחיות מאז היווסדה, ההצעה עברה פה-אחד בקריאה טרומית (24 ח"כים) וממשלת אולמרט החליטה לתמוך בהצעה.
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – ניסויים בקופים), התשס"ח-2008: לפי הצעתו של גלעד ארדן, תמונה ועדה מיוחדת להיתרים לניסויים בקופים. הוועדה תורכב משלושה נציגי המועצה לניסויים בבעלי-חיים, שני נציגי המשרד להגנת הסביבה ושני נציגי ארגונים להגנה על חיות. בכל מקרה, לא יינתן אישור לניסוי הכולל הרעבה או הצמאה של קופים, או לניסוי בקוף שניסוי אחר כבר נערך בו. בתום הניסוי יישלח הקוף לשיקום.
חתולים וכלבים
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור עקירת ציפורניים), התשס"ח-2008: לפי ההצעה, "לא יבצע אדם בחתול חיתוך או כריתה של פרקיו, גידיו וציפורניו אלא כאשר הטיפול נדרש לצורך טיפול בבריאות החתול." הגיש: חסון.
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התשס"ח-2008: הצעה זו מבקשת לחייב את ראשי הרשויות המקומיות בישראל לקבוע אזורים ומועדים שבהם לא תחול החובה לשלוט בכלבים באמצעות רצועה. כיום ראשי הרשויות רשאים לקבוע אזורים ומועדים כאלה, אך רובם אינם עושים זאת. הגישה: שמטוב.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המתה לתכלית ראויה), התשס"ז-2007: הצעה זו כוללת איסור: "לא ימית אדם בעל חיים ללא תכלית ראויה." ההסבר להצעה מתייחס במפורש להחלטת בג"ץ נגד הרג חתולים, אולם לשון האיסור כה עמומה, עד כי קשה להאמין שחוק כזה יוכל להביא להשפעה ניכרת. ההצעה (על בסיס הצעה ישנה של ענבל גבריאלי) הוגשה על-ידי יולי אדלשטיין. גלעד ארדן הגיש הצעה דומה, אך במקום "תכלית ראויה" קרא לתיקון "איסור המתה" ופירט "לא ימית אדם בעל-חיים ללא תכלית." הוגשה גרסה נוספת על-ידי שי חרמש (קדימה), ובה נכתב: "לא ימית אדם בעל חיים אלא אם ההמתה נועדה לתכלית שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר."
הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התשס"ו-2006: לפי הצעתו של זבולון אורלב, במקרה שבעל-חיים נשך אדם, תהיה חובה לכלוא את הכלב למשך עשרה ימים מאירוע הנשיכה – במקום עשרה ימים מיום המעצר, כפי שקובע החוק כיום. הצעת התיקון מתמקדת באופן רציונלי בסכנת הכלבת, במקום להעניש את החיה כמקובל כיום.
הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מאורות בידוד לבעלי חיים), התשס"ו-2006: לפי הצעתה של סופה לנדבר (ישראל ביתנו) שכבר הגישה הצעה זהה בכנסת הקודמת, "לא יוכנס בעל חיים לבידוד [...] אלא במאורת בידוד המופעלת על ידי הרשות המקומית ונמצאת תחת פיקוחה." ההצעה מבוססת על ההנחה הגורפת מדי, שהתנאים במכלאות הרשותיות פחות גרועים מאלה שבמכלאות פרטיות מסוימות.
הצעת חוק הסדרת העיסוק בטיפול באמצעות בעלי חיים, התשס"ח-2008: המדובר בהצעה מפורטת למסד את השימוש בחיות בתור אמצעי טיפול. לפי ההצעה, ייאסר השימוש בתואר "מטפל באמצעות בעלי-חיים" על מי שאין לו תואר אקדמי ותעודת הסמכה מיוחדת, וכן על אנשים שחולים במחלה מסוכנת (כולל מחלת נפש) ועבריינים שהוגש נגדם כתב אישום או שהורשעו. שר הבריאות ימנה ועדה מייעצת לעניין החוק, שכוללת וטרינרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ללא נציגות לארגונים להגנה על חיות. ההצעה דורשת לקבוע כללי אתיקה מקצועית ומערכת פיקוח, אך אינה מפרטת כל דרישה מפורשת להגנה על החיות. המדובר אפוא בחוק שעשוי למנוע רשלנות קיצונית בקרב מטפלים בעזרת חיות, אך בו-בזמן גם לעודד את ניצולן של חיות בתור אמצעי טיפול – מבלי לספק להן הגנה סבירה. הגישו: כבל, לימור לבנת (ליכוד), יצחק זיו (גמלאים) ולנדבר. הצטרפו להצעה: טיבי, שרה מרום שלו (צדק לזקן), אפרים סנה (העבודה / ישראל חזקה), אדלשטיין, אברהם רביץ (יהדות התורה) וגלזר.
חיות בר
הצעת חוק מעבר בעלי חיים (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008: לפי תיקון זה לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע ולחוק התכנון והבנייה, רשות הטבע והגנים תכין תוך חצי שנה תכנית עקרונות להקמת מעברי בעלי-חיים בכבישים. בתוכנית: הנחיות קבועות באשר לסוג מעברי בעלי-החיים הדרושים בכביש, לגודלם, למרחקם זה מזה, ולסדרי תחזוקתם; וכן באשר לגידור הכבישים הנחוץ באזורים השונים, לפי הרכב מערכת החי באותו אזור, לרבות סוג הגדר, גובהה ואורכה. חוק כזה יציל חיות רבות מדריסה ומהתנוונות גנטית כתוצאה מקיטוע בתי גידול על-ידי כבישים. הגישו: חנין, ברכה וסוייד.
הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – בעל חיים ימי), התשס"ז-2007: לפי ההצעה, יורחב החוק להגנת חיית הבר, אשר חל כיום רק על יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, גם לבעלי-חיים ימיים, "לרבות דג או אלמוג". בנוסף להגנות הכלליות שיספק החוק לבעלי-החיים הימיים, "לא יעביר אדם חיית בר לסביבה ימית או יבשתית שאיננה סביבת הגידול הטבעית שלה, אלא בהיתר העברה כללי או מיוחד." החוק נועד במפורש להיאבק בגידול דגים מלאכותי בכלובים בים. הגיש: אדלשטיין. ב-28.5.2008 עברה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 40 תומכים מול 26 מתנגדים ו-1 נמנע.
מופעי בידור
בתחום זה חזרה זהבה גלאון (מרצ) על הצעות חוק שהגישה בעבר:
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי החיים) (תיקון – השתתפות של חיות במופעים והגנה על חיות הבר), התשס"ו-2006: לפי ההצעה, ייאסרו מופעים מכל סוג עם בעלי-חיים כלשהם, "כאשר יש יסוד סביר לחשד שעריכת המופע, ההכנות או האימונים לקראתו או תנאי החזקתם של בעלי החיים המשתתפים בו, כרוכים בגרימת סבל פיסי או נפשי לבעלי החיים;" ייאסרו גם מופעים שבהם "מציגות חיות בר התנהגויות, כשירויות או ביצועים, שאינם טבעיים להן;" וחיית בר המוחזקת בשבי "תוחזק בכל עת בתנאי החזקה המתאימים לצרכיה ההתנהגותיים, החברתיים והביולוגיים ובאופן המאפשר את קיום התנהגותה הטבעית."
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – פעולות המעידות על התעללות), התשס"ו-2006: לפי ההצעה, "לא יהפוך אדם בעל חיים, לא יגרור אותו, לא יטלטל אותו ולא יפעיל לחץ על איברים בגופו בעת מופע של בעל החיים." ההצעה מכוונת ספציפית נגד מופעי קרבות של אדם בחיה. היא עברה בקריאה טרומית ב-20.6.2007.
