עשרה חודשים לאחר החשיפה: כתבי אישום נגד עובדי בית המטבחיים "אדום אדום"
ההתעללות בבית המטבחיים של "אדום אדום" נחשפה בכתבת תחקיר ששודרה ב"כלבוטק" ב-6.12.2012, שהציגה צילומים המתעדים כיצד עגלים וטלאים מובלים לעבר השחיטה באלימות, תוך הלקאה, שימוש בשוקרים חשמליים וגרירה תוך אחיזה ברגל החיה או בחלקי גוף שונים, לעתים אף תוך שימוש במלגזה.הכתבה גררה אחריה, באופן כמעט מיידי, גל של תגובות בתקשורת, והפכה במהירות להיות החשיפה הבולטת ביותר מאחורי הקלעים של תעשיות המזון מהחי בישראל.
בדיון שהתקיים בבג"ץ באפריל, בעקבות עתירת אנונימוס, הורה בית המשפט לפרקליטות לפעול להגשת כתבי אישום בפרשה. למרות זאת, חלפה כמעט חצי שנה נוספת עד שהוגשו כתבי אישום כנגד ארבעה עובדים שתועדו לוקחים חלק בהתעללות: מנהל קו השחיטה, סגנו, ושני עובדי קבלן שהועסקו בבית המטבחיים. עם זאת, לא הוגשו כתבי אישום נגד הדרגים הגבוהים יותר, כגון מנהל בית-המטבחיים עצמו. הבחירה לגולל את האשמה על הדרגים הנמוכים יותר בלבד, ופטירת האחריות מההנהלה הגבוהה, עוררה ביקורת רבה: כך, למשל, כתב ד"ר אסף הרדוף, מומחה למשפט פלילי ופעיל בעמותת אנונימוס, בטור דיעה שהתפרסם באתר וואלה! ("אדום אדום, אשם אשם", 3.10.2013):
ביקורת נוספת הופנתה לגבי כך שלא פחות מההנהלה, נושא באשמה גם משרד החקלאות – המחזיק באחריות על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. בשנים האחרונות עלו יותר ויותר טענות על כך שמשרד החקלאות, בתור המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של תעשיות המזון מהחי, נמצא במצב של ניגוד אינטרסים המונע ממנו מלאכוף בצורה משמעותית את חוק צער בעלי-חיים, ואף נוסחה הצעת חוק להעברת סמכויות חוק צער בעלי-חיים מידיו לידי המשרד להגנת הסביבה. בטור שהתפרסם במעריב ("האישום נגד עובדי "אדום אדום": אין סיבה להתגאות", 2.10.2013) ביקר כתב הסביבה אביב לביא את התנהלות משרד החקלאות בפרשה:
גם משרד החקלאות הצליח להחמיץ עוד הזדמנות להוכיח שהוא ראוי להגן על בעלי החיים בתעשיית המזון. את הראיות הוא קיבל מן המוכן: פקחי המשרד לא ידעו או לא רצו לדעת מה קורה מאחורי המסך האטום של מפעל הבשר, ואלמלא "כלבוטק" גם אנחנו לא היינו יודעים. בשנים האחרונות גוברים הקולות הקוראים להוציא מידי משרד החקלאות את הסמכויות לאכיפת חוק צער בעלי חיים. פרשת "אדום אדום" וכתב האישום המצומצם שהוגש אתמול עלו למשרד החקלאות בעוד כמה נקודות יקרות במאבק הזה."
דיון בצינור לילה: האם לאפשר לצופים לראות את צילומי השחיטה?
בעקבות הגשת כתבי האישום, התראיין בתכנית "צינור לילה", רונן בר, התחקירן שחשף את ההתעללות. בר הדגיש בראיון שהשימוש באלימות הוא שגרתי ומתחייב מעצם אופי העבודה במקום: "בשביל להביא את אותו בעל-חיים אל השחיטה, אתה צריך להכאיב לו, או להפחיד אותו. או אלימות, או כאב, או פחד". בנוסף, ביקר בר את העובדה שצילומי השחיטה שתועדו במסגרת החקירה, מעולם לא שודרו (גם לא בכתבה ששודרה בכלבוטק) וקרא למנחה, גיא לרר, לתת להם חשיפה בתכניתו. לרר הזכיר שהוצגה בעבר התכנית כתבה המציגה את התגובות המזועזעות של אנשים שנחשפו לצילומי השחיטה, גם אם לא את צילומי השחיטה עצמם, אך בר עמד על כך שקיים עניין בציבור לראות גם את צילומי השחיטה עצמם.
בעקבות הטענות שהעלה בר, הוא הוזמן לאולפן התכנית פעם נוספת, לעימות מול המסעדן יענק'לה שיין, בשאלה האם לאפשר או לא לאפשר את הקרנת צילומי השחיטה. שיין הציג עמדה המתנגדת לחלוטין לשידור צילומי שחיטה (במילותיו: "יש דברים שלא מראים, כמו שלא מראים בערוץ דיסקברי מה קורה כשהאריה טורף את הלביאה"), ובהמשך חשף אף התנגדות לבחירה בצמחונות ("הטבע האנושי הוא לא לבחור. האדם נולד חיה טורפת") ואף בכלל לדאגה מוסרית כלפי בעלי-חיים ("אין כזה דבר מוסרי ולא מוסרי בענייני בעלי-חיים").
לאחר העימות, התכנית צינור לילה העלתה את הנושא לדיון באתר הפייסבוק שלה, וסטטוס שפרסמו בנושא זכה למעל 2,500 לייקים המביעים תמיכה בדרישה לשדר את צילומי השחיטה בתכנית. עד כה, עדיין לא ברור אם ההיענות הגבוהה באמת תביא בפועל לשידור צילומי השחיטה. ניתן לקוות שכל שהנושא יזכה סיקור תקשורתי יותר מקיף, תגבר ההכרה בכך שההתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון מהחי אינה תוצאה אך ורק של כמה עובדים בודדים, אלא גם אחריות של המנהלים הבכירים, של רשויות האכיפה שאינן עושות את מלאכתן כראוי, ולא פחות מכך של ציבור הצרכנים, המממן בכספו את התעשיות המתעללות – בין אם שהוא מודע לכך ובין שלא.