אירופה 2011
מדיניות לרווחת בעלי-חיים באיחוד האירופי
שינוי אטי, בסיס רחב
בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלה באיחוד האירופי חקיקה חלוצית, שנועדה לצמצם את סבלם של בעלי-חיים המנוצלים באופן ממוסד. בשנים האחרונות ניכרת האטה בתהליך החקיקה, ודאי בעקבות שינוי הרכבו של האיחוד. מבין 27 המדינות החברות באיחוד כיום, 10 הצטרפו ב-2004 ו-2 ב-2007 – כולן לא מחוקקות מצטיינות לרווחת בעלי-חיים. בשנה האחרונה, עיקר הפעילות של האיחוד האירופי בתחום זה הייתה שימור הישגים משנים קודמות או פיתוחם הצנוע. היעדר החידושים מאכזב, אך יש לזכור שהתהליך המתרחש כיום הוא למעשה החלת סטנדרט החקיקה הצפון-אירופי, המשופר יחסית, למדינות דרום אירופה ומזרחה.
תעשיית הביצים: הכלובים
ב-1.1.2012, לאחר "תקופת מעבר" של 11.5 שנים, תיכנס לתוקף הדירקטיבה שקובעת "סטנדרטים מינימליים להגנת תרנגולות מטילות" (Council Directive 1999/74/EC). הדירקטיבה (חוק המחייב את כל המדינות החברות באיחוד) היא אחד המהלכים החשובים ביותר בהיסטוריה של החקיקה להגנה על בעלי-חיים: שיפור ממשי ובר-אכיפה בחיי התרנגולות, שישפיע במשך השנים על חייהן של מיליארדים מהן. ההוראה המרכזית בדירקטיבה היא איסור על כליאת תרנגולות בכלובי סוללה מן הסוג הנפוץ בישראל. השימוש ב"כלובים מאובזרים" (750 סמ"ר לתרנגולת ומספר מתקנים זעירים בכלוב) יהיה מותר, אך הוא אינו משתלם במיוחד יחסית ללולים נטולי כלובים, וקרוב למחצית התרנגולות באיחוד צפויות אפוא לחיות מחוץ לכלובים.
הדירקטיבה שרדה במשך השנים מול ניסיונות דחייה וערעור מצד תעשיית הביצים. בינואר 2011 אישררה הנציבות האירופית את הדירקטיבה פעם נוספת, בעקבות פגישה בין נציגי המדינות החברות, נציגי התעשייה, ארגוני רווחת בעלי-חיים וארגוני צרכנים, שהבהירו כי מסגרת הזמן שנקבעה לאיסור על השימוש בכלובי סוללה היא מעשית. הפגישה נערכה על רקע ההכרה, שחלק מהמדינות לא נערכו כראוי לכניסת האיסור לתוקף; אולם הוסכם שלאחר 1.1.2012 יש להימנע מסחר בביצים שמקורן בכלובי סוללה. הנציבות האירופית השתהתה כמעט עד סוף השנה עד ששלחה מכתב אזהרה ל-13 מדינות, שעדיין יש בהן לולי סוללות רבים; אלה צפויות לעמוד לדין על הפרת הדירקטיבה. רק 7 מבין המדינות האלה הן חברות חדשות באיחוד; האחרות הן מדינות דרום אירופיות ותיקות, שמפגרות לרוב אחר חקיקת האיחוד לרווחת בעלי-חיים, וכן הולנד ובלגיה.
חודש לפני כניסתו של האיסור לתוקף, פורסם שעדיין כלואות בכלובי סוללה 84 מיליון תרנגולות ברחבי האיחוד האירופי. הלולנים במדינות כגון בריטניה, שיעמדו כולם ברגע האחרון בהוראות הדירקטיבה, מודאגים מהצפת שוק המוצרים המעובדים בביצים זולות מכלובי סוללה מחו"ל. ב-6 בדצמבר הושגה הסכמה וולונטרית בתעשיית המזון הבריטית להימנע מסחר בביצים כאלה ומשימוש בהן – בנוסף לגל גדול של התחייבויות להשתמש רק בביצים ממרעה חופשי. ממשלת בריטניה הבטיחה לפעול נגד סחר בביצים מכלובי סוללה, בין השאר באמצעות סריקות מדגמיות של ביצים שיאפשרו לזהות סימני תיל; עם זאת, הממשלה התחייבה למנוע מכירת ביצים מכלובי סוללה רק בקליפתן (ולא במוצרים מעובדים).
בשבדיה, שכבר השלימה את הרפורמה בכל תעשיית הביצים שלה, לא מודאגים מחדירת ביצים מכלובי סוללה לשוק; למעשה, במשרד החקלאות צופים שאכיפת הדירקטיבה על-ידי האיחוד האירופי תביא לסגירת לולי סוללות, וכתוצאה מכך יעלה ביקוש הביצים באירופה על ההיצע, והלולנים שעמדו בדרישות הדירקטיבה ירוויחו מכך. מצב זה אף עשוי להביא לעלייה בצריכת "תחליפי ביצים" מן הצומח במוצרים מעובדים, וחברות המספקות מוצרים כאלה מרבות כעת להדגיש את יתרונותיהם (מחיר נמוך יותר וחיי מדף ארוכים יותר).
תעשיית החזירים: הכלובים
על רקע לחצי הרגע האחרון בתעשיית הביצים, גם בתעשיית החזירים האירופית מתעוררים חששות לקראת כניסתו לתוקף של האיסור על כליאת חזירות הרות בתאי בידוד במשך רוב תקופת הריונן (Council Directive 2001/88/EC). האיסור ייכנס לתוקף ב-1.1.2013. איסור דומה קיים בבריטניה מאז 1999, וחוששים שם מייבוא עתידי של בשר חזיר ממשקים שאינם עומדים בתקנות. לאחר ששר החקלאות הבריטי התלונן שרק 70% מתעשיית החזירים הדנית עומדת בתקנות, מיהר נציג משרד החקלאות הדני להבהיר, שכל התעשייה הדנית תעמוד באיסור במועד. ממשלת דנמרק עורכת בדיקות פתע במשקים, ומי שלא יעמוד בדרישות הדירקטיבה, ייפלט מהתעשייה. האיסור הנקודתי צפוי אפוא להביא לצמצום בהיקף תעשיית בשר החזיר האירופית, לפחות באופן זמני.
סחר בכלבי ים
בעקבות האיסור האירופי על סחר במוצרים מכלבי ים (EU Regulation 1007/2009) שנכנס לתוקף באוגוסט 2010, פנתה קנדה לארגון הסחר העולמי (WTO) בניסיון לבטל את האיסור. במרץ 2011 הקים WTO שני פאנלים ליישוב סכסוכים, האחד בעניין האיסור האירופי, והאחר בעניין האיסור המוקדם יותר (2007) שקבעו בלגיה והולנד. האיחוד האירופי הודיע שבלגיה והולנד ביטלו את האיסורים הספציפיים שלהן; מכיוון שהאיסור באיחוד האירופי נותר על כנו והוא חל על הרוב המכריע של הסחר בכלבי ים, לא צפויות השלכות מעשיות לנסיגה של בלגיה והולנד.
בשנים האחרונות, ניכרה היטב השפעתו של החרם האירופי. ב-2008 הרגו הציידים הקנדיים 205,000 גורים של כלבי ים; באביב 2011 ירד המספר ל-38,000 (פחות מ-10% מהמכסה המותרת) עקב היעדר ביקוש.
בינתיים, הצטרפה רוסיה לתמונה. ב-2009 אסרה רוסיה לצוד בשטחה כלבי ים הצלצל (harp seal, הקורבן העיקרי של תעשיית הפרווה) מתחת לגיל שנה. ב-19.12.2011 הכריזה רוסיה, במשותף עם בלארוס וקזחסטן, שהאיסור הורחב גם לייבוא פרוות של כלבי ים. לאחר האיסור שקבע האיחוד האירופי, נותרה רוסיה היבואנית של 90% מכלל פרוות כלבי ים שניצודו בקנדה; האיסור החדש ברוסיה אמור אפוא להפסיק את הציד המסחרי כמעט לחלוטין. קנדה מנסה לפנות לשוק הסיני, ובמקביל לכך לתבוע את רוסיה ב-WTO.
הובלת יונקים גדולים
ב-10.11.2011 פרסמה הנציבות האירופית דו"ח על השלכות התקנה שנועדה לצמצם את הפגיעה ביונקים גדולים במהלך הובלות ממושכות (Council Regulation (EC) No 1/2005). לפי הדו"ח "מאז שנכנסה התקנה החדשה לתוקף [ב-2007] חל שיפור קל במספר החיות הפצועות, המיובשות והתשושות, כמו גם במספר החיות שמתות במהלך המסעות." זאת הן בזכות שיפורים בכלי הההובלה והן בעקבות מודעות משופרת של המובילים לבעיות רווחה.
עם זאת, הדו"ח מציין תופעה של אי-ציות לתקנות, שגוררת פגיעה בחיות: הובלת חיות שאינן כשירות למסע, העמסת חיות רבות מדי, שימוש בתאי הובלה שתקרתם נמוכה מדי, מחסור במים במסע והובלה ממושכת מעבר למותר. אכיפה חלשה מוזכרת כגורם מרכזי לבעיות אלה, וההמלצות מתמקדות בבדיקת השעות שצוינו ביומני ההובלה, בהרחבת השימוש במערכות ניווט ובביצוע בדיקות ברמה הלאומית. הדו"ח אינו מציע תיקונים לחקיקה עצמה.
בדו"ח מצהירה הנציבות שתערוך מחקר על רווחת דגים בהובלה, כהכנה לחקיקה בתחום.
פעילות חינוכית וולונטרית
לצד הקיפאון בחקיקה, נערכים בחסות האיחוד האירופי פרויקטים אחרים הכוללים השקעה ברווחת בעלי-חיים:
- פרויקט Q-Pork Chains, במימון הנציבות האירופית, נועד בעיקרו לקדם את תעשיית בשר החזיר – לאור העניין הגובר באירופה בנזק הסביבתי שגורמת התעשייה, בסיכונים הבריאותיים לצרכנים, וכן בסבלם של החזירים. הפרויקט כולל מחקר ומידע נגיש על מערכות גידול חזירים בתנאים טובים באופן יחסי.
- הנציבות האירופית ממשיכה לתמוך בהפסקה הוולונטרית של סירוס חזירים (הנהוג כיום ברוב התעשייה). העבודה בנושא החלה בסוף השנה שעברה, והפסקת הסירוס צפויה ב-2018. בעבודה משותפת של גורמים בעלי עניין, בחסות הנציבות, מפתחים שיטות גידול חדשות וסירוס ללא ניתוח – שיטות שאמורות להיות פחות פוגעניות.
- השנה נערכו כנסים כלל-אירופיים לווטרינרים, שנועדו להרחיב את ידיעותיהם בתחום רווחת בעלי-החיים.
- נערך גם כנס בינלאומי שני בנושא רווחת בעלי-חיים, שנועד להפיץ את הסטנדרטים האירופיים באזורים אחרים בעולם.
- משחק Farmland, שנועד לחנך ילדים בנושא רווחת בעלי-חיים, תורגם ל-23 השפות המשמשות באיחוד האירופי.
