האירופים ומצב בעלי-החיים במשקים

המדיניות והסקרים

באיחוד האירופי נפתחה ב-1974 מסורת של חקיקה תחת הכותרת "רווחת בעלי-חיים" (כלומר, הגבלה על הפגיעה בהם). לחקיקה כיום יש סעיפים כלליים החלים על כל החיות בתנאי ניצול חקלאי, בנוסף על פירוט בעניין תרנגולות בתעשיית הביצים, חזירות, עגלים, יונקים בהובלה, ויונקים ועופות בשחיטה. החקיקה נמצאת בסימן התרחבות מתמדת, במידה רבה על בסיס עבודה של ועדות מיוחדות. סקרי דעת קהל מקיפים שיזמה היחידה לבריאות הצרכן ולהגנתו בנציבות האירופית הם כלי מחקרי חדש יחסית, שנועד להנחות את כיוון מדיניות האיחוד בעניינים חקלאיים.

האיחוד האירופי. בגוון בהיר: 25 המדינות החברות לפני שנת 2007; בגוון כהה: רומניה ובולגריה (חברות מראשית 2007), וקרואטיה וטורקיה (מועמדות). 

סקרי הנציבות האירופית

במרץ 2007 פרסמה הנציבות האירופית את הסקר "גישות של אזרחי האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים". הסקר נערך בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2006 ב-25 מדינות האיחוד בזמן הסקר, בבולגריה וברומניה שהצטרפו בראשית שנת 2007, ובמועמדות טורקיה וקרואטיה (הפירוט שלהלן יכלול רק את 25 המדינות, אלא אם צוין אחרת). העבודה כללה ראיונות עם קרוב ל-130,000 איש מגיל 15 ומעלה, הכוללים מדגם של 500 עד 1,500 איש לכל מדינה, בהתאם לגודל אוכלוסייתה.

סקר 2007 מצטרף לסקר שפורסם ביוני 2005: "גישות של צרכנים כלפי רווחת בעלי-חיים בחקלאות". בסקר זה רואיינו קרוב ל-30,000 איש מגיל 15 ומעלה, מ-25 מדינות האיחוד. נתייחס לנתוני סקר 2005 בקיצור, כהשלמה לנתוני סקר 2007. יש להדגיש, שנקודת המוצא של סקר 2007 היא התעלמות מצמחונים ומטבעונים: אזרחי אירופה נתפסים מראש כצרכנים של מוצרים מן החי, שמקורם במשקים מתועשים יותר או מתועשים פחות (האחרונים מוצגים כ"ידידותיים לבעלי-חיים"). לעומת זאת, בסקר 2005 נבדקו הרגלי הצריכה של המשיבים ונחשף מידע על צמחונים באירופה ועל השקפותיהם.

נושא חשוב!

משתתפי הסקר התבקשו לדרג עד כמה רווחת בעלי-חיים חשובה להם בסולם 10-1. התוצאות: הציון הכללי הוא 7.8. הדירוג הנמוך ביותר ניתן בהונגריה, סלובקיה, לטביה, ליטא וספרד, אך גם בשתי האחרונות מדובר בדירוג גבוה – 6.9. באופן מפתיע, הבדלים דמוגרפיים וחברתיים שונים בתוך המדינות – מגדר, גיל, מגורים בעיר או בכפר, השקפות פוליטיות, עיסוק וכדומה – לא השפיעו באופן מובהק על הדירוג. המגמה העיקרית שהסתמנה כאן, כמו בשאלות נוספות בסקר, היא התאמה בין שלושה משתנים קרובים: החשיבות שמייחס המשיב לרווחת בעלי-חיים, אמונתו שיש צורך לשפר את מצב בעלי-החיים במדינתו, ועדותו על רמת הידע שיש לו בנושא.

בסקר 2005 השיבו 55% מהנשאלים, שרווחת בעלי-חיים לא מקבלת חשיבות מספקת במדיניות החקלאית של ארצם, לעומת 7% בלבד שאמרו כי הנושא מקבל חשיבות מופרזת. בסקר אחר שפרסמה הנציבות האירופית ביוני 2005 ענו 82% מהנשאלים, שהאנושות מחויבת להגן על זכויות בעלי-חיים, יהא המחיר אשר יהא.

כצפוי, הצהרות אלה אינן משתקפות בשיעור הצמחונות. באחת משאלות סקר 2005 (האם כשאתה רוכש בשר עוף, בקר, חזיר ,דגים וכו', אתה חושב על רווחת החיות/הגנתן?) נרשמו תגובות ספונטניות "אני לעולם לא רוכש בשר". התוצאות הכלליות באיחוד האירופי: 4% לא רוכשים בשר. מלטה מובילה עם 12%, ובין המדינות מרובות האוכלוסין: איטליה 7%, בריטניה 6%, ספרד 5%, פולין וצרפת 3%, וגרמניה 1% בלבד או פחות. שימו לב, שהתשובה בשאלה אינה מגדירה צמחונות אלא רק מספקת רמז לכך (מי שאינם רוכשים בשר עלולים לאכול בשר שנקנה עבורם).

מדוע זה חשוב?

למרבה האכזבה, החשיבות הגבוהה של הנושא אינה משקפת עניין בחיות עצמן. המניע העיקרי לבחירת מוצרים ממערכות ברמת תיעוש נמוכה יחסית, כגון מרעה חופשי, הוא "איכות המוצר". הנסקרים דירגו את הסיבות החשובות עבורם לקניית מוצרים "ידידותיים לבעלי-חיים": הם בריאים יותר (51%), בעלי איכות גבוהה יותר (48%), באים מחיות בריאות יותר (43%), טעימים יותר (34%), עוזרים לחקלאים שמטפלים טוב יותר בחיות (27%), באים מחיות מאושרות יותר (23%), טובים יותר לסביבה (17%), מהווים עסקה טובה (14%), טובים יותר לחברה (11%). קיימים הבדלים גדולים בין מדינות; בקפריסין וביוון יש למוצרים אלה תדמית חזקה במיוחד של מוצרי בריאות, ואילו בשבדיה ובהולנד הדגש רב במיוחד על רווחת החיות ולא על ההטבות לצרכן (43% ו-40% בהתאמה בוחרים במוצרים "מחיות מאושרות יותר"). הבחירה בסיבות אינה קשורה במין, במגדר ובחינוך, אם כי בקרב הצעירים יש מעט יותר עניין ברווחת החיות בהשוואה למבוגרים.

נתון מעט חיובי יותר נמצא בסקר 2005: 43% מהנסקרים אמרו שכאשר הם קונים בשר, בחלק מהמקרים או ברובם הם חושבים על רווחת/הגנת החיות שמהן הופק הבשר. למרבה הצער, מדובר בהצהרה לא מחייבת, שאינה משתקפת במה שקונים המשיבים.

מיצג נגד צריכת בשר בכיכר מרכזית במדריד (Igualdad Animal). נתוני סקר 2005 מרמזים כי 4% מכלל אזרחי אירופה הם צמחונים. בספרד, למרות הדירוג הנמוך שלה בתחומים שונים של רווחת בעלי-חיים, נמצא נתון מפתיע: 5% אינם רוכשים בשר. 

יודעים על תנאי החיים במשקים?

סקר 2007 הציג בפני הנסקרים את השאלה: "האם תוכל לומר לי כמה אתה מרגיש שאתה יודע על התנאים שבהם מחזיקים חיות במשקים (במדינה שלנו)?" התשובות: כלום – 28%; מעט – 57%; הרבה – 12%. במדיניות סקנדינביה הערכת הידע העצמי היא הגבוהה ביותר: כ-85% מעריכים שיש להם לפחות מעט ידע. גם בהולנד, רומניה, סלובניה ואוסטריה מעריכים המשיבים שיש להם ידע משמעותי, לעומת ספרד, שם אמרו 49% שאינם יודעים דבר; עדות לרמת ידיעה נמוכה ניתנה גם במלטה, הונגריה, בולגריה, צ'כיה, קפריסין ולוקסמבורג. משכילים רואים עצמם כבעלי ידע רב יחסית בנושא לעומת מעוטי השכלה, וכך גם כפריים לעומת עירוניים. יש להדגיש, שהסקר לא בדק את רמת הידיעות של הנשאלים, אלא את הדימוי העצמי שלהם. דו"ח הסקר רשלני למדי בהצגתו את הדימוי העצמי כאילו מדובר בעדות מהימנה על רמת הידע בפועל. למעשה, הדימוי העצמי אינו אמין כי המידע על רפורמות חיוביות הרבה יותר נפוץ ונגיש מהמידע על שינויים הדרגתיים ועמוקים לרעת החיות.

סקר 2005 מגלה פרטים נוספים על ההיכרות של אזרחי האיחוד עם תנאי החיים במשקים: 68% ביקרו במשק שמוחזקות בו חיות, במיוחד במדינות סקנדינביה, שם ביקרו 78% מהמשיבים לפחות שלוש פעמים במשק. בפורטוגל וביוון יש רוב מובהק למי שלא ביקרו מעולם במשק (68% ו-66% בהתאמה). בדרך-כלל במדינות שבהן מרבים לבקר במשקים, דיווחו המשיבים שיש להם ידע רב יחסית בנושא. הסקר אינו מגלה אם הביקורים נערכו במשקים תעשייתיים או במשקים מסורתיים יותר – לכן אין בנתונים אלה כדי ללמד על היכרות ממשית עם תנאי הגידול של רוב החיות.

פרה בתוך רפת שפותחה בהולנד. החברה מתגאה בכך שהפרות בוחרות מתי הן רוצות להיחלב. נראה כי רוב אזרחי אירופה אינם יודעים על מחלות בעטינים המנופחים, היחלשות העצמות, קריסה בגיל צעיר, הפרדת העגלים מאמם, ועוד. 

מאמינים שהמצב סביר

סקר 2005 מראה שהאירופים מאמינים, שבסך הכל מצב החיות במשקים לא נורא. הביקורתיות מעט יותר גדולה (אמנם לא בכל פרט) בקרב נשים, צעירים, עירוניים, משכילים ושמאלנים. ביקורתיות מובהקת נרשמה רק בקרב מי שאינם קונים בשר.

הביקורתיות החריפה ביותר נרשמה כלפי תעשיית הביצים: 58% מהאירופים חושבים שרווחת התרנגולות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. המשיבים בהולנד, דנמרק, גרמניה ובלגיה היו הביקורתיים ביותר.

לול בתעשיית הביצים בבריטניה (BBC): רוב אזרחי אירופה יודעים על התנאים המחרידים בתעשייה זו, והחקיקה האירופית מטפלת בכך במידת-מה. 

הדעות ביחס לחזירים בתעשיית הבשר אינן מובהקות. 44% מהאירופים אופטימיים, כאשר ב-15 מדינות מאמינים אנשים רבים יותר שמצב החזירים טוב מאלה שמאמינים שמצבם רע, לעומת 10 מדינות שבהן מאמינים יותר שהמצב רע; יש שיעור גבוה, עד 33% (בלטביה) של אנשים שאינם יודעים להשיב.

בנוגע לתעשיית החלב שוררת באירופה אופטימיות גדולה – רק 25% מאמינים שרווחת הפרות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. למעשה, רק משיבים שאינם קונים בשר נתנו יותר תשובות שליליות מתשובות חיוביות. האופטימיות ביחס לפרות גדולה במיוחד בפינלנד, הולנד ושבדיה.

רוצים לדעת יותר

כ-6 מכל 10 אירופים רוצים לדעת יותר על התנאים שבהן מוחזקות החיות במשקים במדינתם. הרצון לדעת יותר חלש יחסית בעשר המדינות שנכנסו לאיחוד בשנת 2004: רק 10% שם רוצים בהחלטיות מידע נוסף, לעומת 20% במדינות הוותיקות יותר. הרצון לדעת יותר חזק במיוחד ביוון, פורטוגל, איטליה, קפריסין, וכן רומניה וטורקיה. מדינות אלה אינן נחשבות כבעלות החקיקה המתקדמת ביותר לרווחת בעלי-חיים, והתשובות משקפות, ככל הנראה, חוסר שביעות רצון מכך מצד אזרחיהן. לעומת זאת, בצ'כיה, אסטוניה והונגריה מעידים המשיבים הן על רמת ידיעות נמוכה והן על עניין מועט בנושא. בכל המדינות, משתנים דמוגרפיים אינם משפיעים כמעט על הרצון לדעת יותר.

שאלה נוספת עסקה במקור הידע המועדף לנושא רווחת בעלי-חיים. המקור המועדף למידע הוא הטלוויזיה (51%), ואחריו האינטרנט (30%, אך הרבה יותר בקרב צעירים ומשכילים) והעיתונים יומיים (29%). נקודה חשובה עבור ארגונים להגנה על בעלי-חיים: רק 18% מהמשיבים ציינו ספרים ועלונים בתור מקור מידע מועדף.

מאמינים בשיפור

6 מכל 10 אירופים מאמינים, שבעשור האחרון חל במדינתם שיפור בתחום רווחת בעלי-החיים, כולל 48% המאמינים כי השתפר מעט, ו-12% – השתפר מאוד. זאת לעומת 5% המאמינים שהמצב התדרדר מעט, ו-2% – התדרדר מאוד. בשבדיה, קפריסין, מלטה והולנד מאמינים יותר בשיפור, וברוב מדינות המזרח אירופיות והים-תיכוניות מאמינים פחות בשיפור, כשהאחוזים נמוכים במיוחד בבולגריה ובהונגריה. דווקא משיבים שאמרו שיש להם ידע רב על תנאי החיים של החיות, מאמינים בשיפור הרבה יותר ממי שאמרו שאין להם ידע בנושא. עורכי הסקר אינם מתייחסים לכך, שממצאים אלה הם כנראה עדות למקורות הידע המסולפים שיש לציבור.

תרנגולים בלול המספק בשר עבור KFC, גרמניה (PETA): חלק משמעותי מהאפרוחים אינם מסוגלים לעמוד בגלל משקל עודף, פרופורציות מעוותות ועצמות רכות – כל אלה פרי ברירה מלאכותית. למרות ההכרה בקרב אזרחי אירופה בדחיפות של רפורמה בתעשייה זו והתחייבויות החקיקה הכללית להימנע מעיוותים תורשתיים, התחמקו מוסדות האיחוד מטיפול כלשהו בבעיות אלה. 

חושבים שדרוש שיפור

77% מהאירופים חושבים שיש צורך בשיפור רווחת בעלי-החיים בארצם (מתוכם ענו: בהחלט – 35%, ככל הנראה – 42%). 13% בלבד חושבים שלא נחוץ שינוי. ביוון, קפריסין ופורטוגל הדרישה לשינוי גבוהה במיוחד; ביוון אמרו 96% מהנשאלים שדרוש שיפור במדינתם. במדינות כמו פינלנד ושבדיה מרוצים במיוחד מהמצב, אך גם שם נרשם רוב ברור (67% ו-68% בהתאמה) למאמינים שדרוש שינוי. באירלנד בולט ריבוי האנשים שאין להן דעה בעניין. הדרישה לשיפור בכל המדינות אינה קשורה בנתונים דמוגרפיים (למשל: אין הבדל משמעותי בין כפריים לעירוניים), אלא רק במידת החשיבות שמייחסים הנשאלים לנושא וכן ברמת הידע של הנשאלים לפי הערכתם.

סקר 2005 מפרט בנושא השיפורים הנחוצים. הנשאלים דירגו את החיות שיש צורך רב במיוחד לשפר את רווחתן/הגנתן: תרנגולות בתעשיית הביצים (44%), תרנגולים בתעשיית הבשר (42%), חזירים (28%), פרות בתעשיית החלב (17%), עגלים (14%), תרנגולי הודו (13%), ברווזים ואווזים (11%), סוסים (11%), דגים בחקלאות מים (8%), ארנבונים (7%) וכבשים (6%). 3% בלבד פסלו באופן ספונטני את כל הקבוצות, ו-12% אמרו באופן ספונטני שיש לשפר את רווחת כולם. קיימים הבדלים לאומיים, בהתאם לאופי החקלאות המקומית; למשל, ביוון מייחסים חשיבות רבה לדגים ולכבשים, ובפולין – לסוסים. חוסר העניין בתרנגולי הודו, בברווזים ובאווזים – לעומת תרנגולים בתעשיית הבשר – נובע ספק מבורות, ספק מכך שמדובר בתעשיות קטנות יותר. על כל פנים, מוסדות האיחוד כבר נקטו שורה של צעדים לשיפור המצב בתעשיית הביצים, אך שנתיים לאחר עריכת הסקר עדיין לא נעשתה אף פעולה לטובת העופות בתעשייה הגדולה ביותר – תעשיית בשר העופות – למרות עמדת הציבור.

חזירים במשק בצרפת. לאזרחי אירופה אין דעה ברורה על מצב החזירים באיחוד, אך יש הסכמה נרחבת שנחוץ שיפור בתנאי החיים שלהם. 

הבעיה: מחסור במידע

אם יש כיוון מבטיח להגדלת השפעתם של הצרכנים על שיפור השיטות החקלאיות, הרי הוא טמון בסימון המוצרים. המצב הנוכחי באירופה טעון שיפור גדול. 54% מהנסקרים בסקר 2007 ענו בשלילה לשאלה: "באיזו מידה אתה מסכים עם ההצהרה: 'בחנויות ובסופרמרקטים, לקוחות יכולים למצוא בקלות מידע על מוצרים שמקורם ממערכות ייצור ידידותיות לבעלי-חיים'?" זאת לעומת 33% בלבד שמסכימים עם ההצהרה. במילים אחרות: מעבר להשקעת תשומת-הלב והכסף בבחירת מוצר פחות פוגעני מהמקובל, לקוחות רבים פשוט אינם יודעים לזהות את המוצר. הבעיה קשה במיוחד בסלובקיה, לטביה, יוון וגרמניה. המשכילים ביותר מתקשים יותר למצוא מידע – ודאי עדות למאמץ שהשקיעו ולכן הם מדווחים על יותר תסכול. הסקר כלל שאלה דומה נוספת: "האם אתה חושב שסימון על מוצרי מזון מאפשר לך לזהות את אותם מוצרים שמקורם במערכות ייצור ידידותיות לבעלי-חיים?" התשובות על שאלה זו כמעט זהות לאלה שניתנו לקודמתה. משיבים שהעידו על עצמם כבעלי ידע רב על תנאי החיים במשקים, השיבו בחיוב הרבה יותר ממי שהעידו על ידע מועט.

גם סקר 2005 מצביע על מחסור במידע. הנסקרים נשאלו האם בקנותם בשר, ביצים או חלב הם יכולים לזהות בקלות מוצרים שמקורם במערכות ייצור "ידידותיות לבעלי-חיים" לפי הסימון שלהם. 51% אמרו שהם לא יכולים לעשות זאת או יכולים רק לעתים נדירות, ורק 20% אמרו שהם יכולים לעשות זאת בדרך-כלל (לפעמים – 23%). המצב טוב, יחסית, בשבדיה, הולנד, אוסטריה וגרמניה, אולם במדינות שהצטרפו לאיחוד לאחרונה הבעיה קשה: בפולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, אסטוניה, ליטא ולטביה, בין 70% ל-57% מהנסקרים אינם יכולים לזהות מוצרים כאלה אפילו לעתים נדירות. סימון מוצרים לפי שיטות הכליאה של החיות, מחויב לפי חוק באירופה רק בתחום הביצים, מאז ראשית 2004. הסקרים אינם מגלים, באיזו מידה שינה סימון החובה את היכולת של צרכני הביצים לזהות ביצים מכלובים לעומת ביצים מלולים ללא כלובים. סימון מוצרים אחרים הוא ברובו וולונטרי.

אווזים בהונגריה – תעשיית הבשר והנוצות. מבט אקראי מבחוץ אינו חושף את הפיטום ואת המריטה. 

שיטות סימון מועדפות

הנסקרים נשאלו מהי הדרך הטובה ביותר לזהות את "מצב ההגנה על בעלי-חיים" במשק שממנו מגיעים מוצרי מזון. השיטה המועדפת היא מידע מילולי בתוויות שעל אריזת המוצר (39% מהמשיבים). גם לוגו על אריזת המוצר מקובל על רבים (35%), אם כי המבוגרים ומעוטי ההשכלה מסתייגים יותר מהשימוש בלוגו. שיטות אחרות, כגון שימוש במערכת דירוג (כוכבים במספר המציין רמת הרווחה), קודים של צבע והטבעת דימוי של המשק – פחות מקובלות על הצרכנים.

הארגון הבריטי הוותיק RSPCA חתום על מותג Freedom Food למגוון גדול של מוצרים חקלאיים. הלוגו אמור להבטיח פיקוח על תנאי גידול פחות גרועים מהמקובל. יש ביקורת רבה על רמת הפיקוח של RSPCA, אולם השאלה היא האם גורמים אחרים, מהחקלאים ועד לממשלה, יכולים להבטיח פיקוח אמין יותר. 

ציפיות מהחקלאים

"מי אתה מאמין יכול להבטיח בצורה הטובה ביותר שמוצרי מזון יוצרו בדרך ידידותית לבעלי-חיים?" על כך השיבו הנסקרים לפי הדירוג הבא: חקלאים המייצרים את המזון 40%; וטרינרים 26%; הממשלה הלאומית 25%; ארגונים להגנה על בעלי-חיים 24%; תעשיית עיבוד המזון (מובילים, משחטות וכדומה) 18%; הנציבות האירופית 13%; צרכנים הרוכשים את המזון 11%, חנויות ומסעדות 5%. המדובר בשאלה עמומה במקצת, אולם היא מגלה שצרכני המזון מן החי באירופה מאמינים ביכולת של אנשים העוסקים בניצול חיות (חקלאים, וטרינרים ופועלים) להבטיח את מזעור הפגיעה בהן. דווקא מי שתופסים עצמם כבעלי ידע משמעותי על תנאי החיים במשקים, מאמינים בכך ביתר שאת. כמו כן, לציבור האירופי אין אמון רב במערכות פיקוח חיצונית – הרשויות והארגונים, אך משיבים שציינו שהנושא חשוב להם במיוחד, העניקו חשיבות כפולה לארגונים (28%) בהשוואה למי שאמרו שהנושא חשוב להם במידה מזערית.

אם מתוך הנתונים שלעיל נדמה שהציבור מתייחס לצרכנים כאל גורם חסר השפעה על מצב החיות, הדבר נובע מהנוסח המעורפל של השאלה. בסקר 2005 אמרו 74% הנסקרים שהם מאמינים כי לקניית "מוצרים ידידותיים לבעלי-חיים" יכולה להיות השפעה חיובית על רווחתן/הגנתן של החיות במשק. רמת האופטימיות נמוכה, יחסית, ברוב המצטרפות החדשות לאיחוד. נשים, משכילים ושמאלנים נוטים להיות אופטימיים יותר.

חקלאי בעל משק זעיר בפורטוגל (Virtual Tourist). נראה שהציפיות הגבוהות של הציבור האירופי מהחקלאים מבוססות על דימוי של משקים כאלה, שכבר נותרו נדירים. במשקים מתועשים יותר, היכולת של החקלאי לדאוג לרווחת החיות מוגבלת מאוד. 

פיצוי לחקלאים

הציבור האירופי מאמין, שיש לפצות חקלאים על הוצאות גבוהות הנובעות מסטנדרט גבוה יחסית של רווחת בעלי-חיים: 72% השיבו על כך בחיוב, לעומת 20% המתנגדים במידה זו או אחרת לפיצוי. הנכונות לפצות גבוהה במיוחד ביוון, טורקיה, לטביה ומלטה, ונמוכה במיוחד בצרפת, איטליה ודנמרק. עמדת רוב הציבור אמורה לסייע לרשויות באיחוד האירופי לקדם באופן אפקטיבי הגבלות על פגיעות שונות בחיות.

רוב גדול אף יותר של האירופים תומך בצעדים כלכליים נוספים, שעשויים לחזק את הרפורמות החקלאיות באירופה: 89% מהנסקרים השיבו שדרושים סטנדרטים אחידים למוצרים מאירופה ולמוצרים מיובאים, לעומת 5% בלבד שהתנגדו לכך. הסכמה גורפת זו, הנובעת כנראה הן מדאגה לרווחת בעלי-חיים והן מדאגה לחקלאים מפני תחרות לא הוגנת, אמורה לסייע ליצירת מחסומים באיחוד מפני הצפתו במוצרים מיובאים זולים יותר, שמחירם הנמוך נובע מרמת תיעוש גבוהה יותר מהמקובל באיחוד (כגון לולי כלובים לעומת לולי מרעה חופשי).

לול תרנגולים בתעשיית הבשר הצרפתית, לפי שיטת הסימון המקובלת שם למוצרים פחות פגעניים, יחסית (Label Rouge). התרנגולים מגזע חסר נוצות בצוואר, אולם זאת במסגרת של מחויבות התוכנית להימנע משימוש בזנים מהירי גדילה – התחייבות החוסכת מהעופות כמה מהפגיעות הקיצוניות ביותר. 

נכונות לשנות הרגלי קניות

רוב המשיבים מוכנים לשנות את מקום הקניות הרגיל שלהם כדי שיוכלו לקנות מוצרי מזון "ידידותיים יותר לבעלי-חיים": 62% מוכנים לבצע שינוי, לעומת 28% שאינם מוכנים לכך. הנכונות הגבוהה ביותר לשנות מקום היא בקפריסין (83%), יוון, פורטוגל, איטליה, לוקסמבורג ואוסטריה, וכן בטורקיה וברומניה. נכונות נמוכה במיוחד נרשמה בפינלנד (42%) ובהולנד – אולי עדות לכך שהצרכנים מרגישים שיש להם בחירה מספקת. הבדלים דמוגרפיים אחרים בעניין זה הם זניחים. מעניין לציין, שאפילו בקרב מי שדירגו את רווחת בעלי-החיים כנושא בעל חשיבות מזערית עבורם, 32% מוכנים לבצע שינוי במקום הקניות.

שינוי אחר בהרגלי קניות הוא הנכונות לשלם יותר עבור מוצרים ממערכות חקלאיות ברמת תיעוש נמוכה, יחסית. בסקר 2005, 57% מהאזרחים אמרו שיהיו מוכנים לשלם תוספת עבור ביצים ממערכת "ידידותית יותר" לתרנגולות. הנכונות גבוהה במיוחד בצפון אירופה, וכן בקרב משכילים, תושבי ערים גדולות, מנהלים, אנשים שביקרו במשקים ומי שכבר קונים ביצים שאינן מכלובים. בסך הכל מדובר ברוב, אך הוא אינו כה מרשים לאור גובה התוספת: 25% מהמשיבים מוכנים לשלם תוספת 5% במחיר; 21% – תוספת 10% במחיר, 7% – תוספת 25% במחיר, 4% בלבד – תוספת יותר מ-25%. צרכני הביצים מטילים אפוא לחץ כלכלי ניכר על החקלאים המנהלים מערכות כליאה אלטרנטיביות, מצב המחזק את הצורך בסיוע ממשלתי לחקלאים המבטיחים לחיות תנאים משופרים.

צרכן ביצים בריטי מחפש מידע על האריזה. התמונה לקוחה מכתבת BBC מ-1999 בנושא הנחשף שוב ושוב בעיתונות: רמאות בשימוש בסימון "מרעה חופשי" על ביצים שמקורן בכלובים. 

הצלחה יחסית בתעשיית הביצים

יש להדגיש, שמצב המערכות האלטרנטיביות באירופה שונה לחלוטין מהמצב בשאר הארצות המתועשות: בראשית 2005 רכשו 38% מהאירופים בעיקר ביצים ממרעה חופשי (וליתר דיוק: גישה לחצר) או אך ורק ביצים כאלה. כ-10% נוספים רכשו ביצים מאסם (לול ללא כלובים וללא גישה לחצר). רק 18% אמרו שהם לא שמים לב מהו מקור הביצים; 10% נוספים לא ענו. שיעור האירופים שאינם קונים ביצים כלל, עומד על 8%. קיימים הבדלים דרמטיים בין הרגלי צריכת הביצים במדינות שונות: בשבדיה, בריטניה ואוסטריה מרבים לקנות ביצים ממרעה חופשי (עד 63% בשבדיה), ואילו בצרפת ובפינלנד מרבים לקנות ביצים מכלובי סוללה (עד 29%). ברוב החברות החדשות באיחוד האירופי והמדינות הים-תיכוניות ממעטים לבדוק את מקור הביצים. יש לציין, שאפילו בסלובקיה ובספרד, המפגרות ביותר באירופה במובן זה, 23% מהתושבים רוכשים ביצים מלולים נטולי כלובים. העדפת ביצים מלולים ללא כלובים חזקה במיוחד בנשים, אנשים מבוגרים וכפריים. גורמים נוספים שקשורים בהעדפה מביצים כאלה הם ביקורים במשקים (47%), הימנעות מקניית בשר (47%), והיכולת לזהות את מקור הביצים – 51% מבין מי שציינו כי הם יודעים לזהות את שיטת הכליאה לפי המידע שעל האריזה, הצהירו כי הם קונים ביצים רק מלולי מרעה חופשי. עובדה זו ממחישה את חשיבותו של סימון ברור על האריזות.