החיים בתוך שלולית אמוניה

זיהום = מוות

לפי הספרות החקלאית, אם חלה תקלה במערכת המגדילה את כמות החמצן במים, "זמן התגובה הוא 10 דקות בלבד לפני שהדגים מתחילים למות". זיהום המים, ובעיקר נוכחותן של תרכובות חנקן, מגבירים את הפגיעה בדגים גם לטווחים ארוכים יותר: המערכת החיסונית שלהם נפגעת, הם גדלים לאט יותר, סובלים ממחלות ורבים מהם מתים. למעשה, המחסום היחיד המונע כיום מן החקלאים להוסיף ולצופף את הדגים בבריכות, הוא שיעור כה גבוה של תחלואה ותמותה כתוצאה מריכוזי האמוניה, עד שציפוף גדול מעט יותר כבר הופך את "העסק" לבלתי-כלכלי. מדגים זאת היטב הציטוט הבא:

הרס העור

את הדגים עוטפת באופן טבעי שכבת מגן רירית, המונעת מטפילים ומחיידקים לפגוע בקשקשיהם ובגופם. האמוניה, המסיסה בריר המופרש על-ידי הדגים, נספגת בשכבת המגן ופוגעת ביעילותה. השהות הממושכת בבריכה מלאת אמוניה, הופכת את עור הדגים לפגיע יותר ויותר לטפילים המתרבים בבריכות ולחומרי ההדברה המשמשים נגדם, כמו גם לכלור הנמצא במים. לא נדיר למצוא בבריכות דגים רבים, שטפילים גרמו פצעים פתוחים בעורם, נפיחות, ואף דלקות בעור ובזימים. עצם המצוקה שגורמת האמוניה, בנוסף לצפיפות האדירה, גורמת להתפשטותן של מחלות. למשל, קרפיונים במצוקה ("עקה", בעגת החוקרים), הנתונים במים מזוהמים ללא כמות חמצן מספיקה, סובלים מחטטת - מחלת עור שמאפייניה הם: נמק והופעת כיבים על העור, ניוון הכליות והכבד ולעתים דימומים בכל הגוף.

הרס העיניים

הזיהום המצטבר גורם פגיעות בעיני הדגים וצריבה כואבת וממושכת, שבמקרים רבים מובילה לעיוורון. בנוסף לכך, האמוניה, המסיסה בהפרשות ריריות, נספגת היטב בריר המגן על העין ופוגמת בו. העין הפגועה מפתחת רגישות גם לגורמים אחרים המצויים בבריכה, ובראשם הכלור, המוזרם לבריכות עם המים מן המוביל הארצי. כלור, אפילו בריכוזים נמוכים ביותר, פוגע בעיניהם של הדגים וגורם להם צריבה וכאב מתמשכים, ולעתים גם עיוורון.

• דגים מרגישים כאב - וככה הוכיחו את זה

הרס מערכת הנשימה

האמוניה ותוצריה, ההפרשות והפחמן הדו-חמצני שבבריכה הצפופה פוגעים בזימים של הדגים (אברי הנשימה העיקריים של הדג). כשהגנת הזימים נפגמת, הם נחשפים להרס מואץ מצד טפילים מסוגים מסוימים, וכתוצאה מכך - להפרעות בנשימה. הפרעות נשימה חמורות עוד יותר נגרמות מעצם החשיפה לחומרים הרעילים. תוצרי האמוניה יוצרים בגוף הדג קשרים כימיים, הפוגמים באספקת החמצן שלו. הניטריט נקשר להמוגלובין שבדם, וחוסם בכך את קשירת החמצן בתאים. דגים הנחשפים ממושכות לניטריט סובלים מתחושת חנק תמידית.