דיג באמצעות רעל בכינרת
דיג באמצעות הרעלה הוא שיטה רווחת למדי בכינרת להשגת שלל רב במהירות וללא מאמץ. המוני קורבנות מנסים להימלט מהרעל ומתים ברשתות. גם אוכלי הדגים עלולים למות – בין אם אלה הם בעלי כנף שמצאו דג על החוף, ובין אם מדובר באנשים שקנו דג בשוק.
עוד הרעלה, ועוד, ועוד...
בלילה שבין 7 ל-8 במרץ, 2007, תפסו השיטור הימי, פקחי אגף הדיג במשרד החקלאות ופקחי מנהלת הכינרת, מספר גדול של דגים מתים, שעל פי החשד הורעלו למוות, ברשותם של שני דייגים בכינרת. בפורום של "מועדון חובבי הדיג בישראל", הובאה עדות לתוצאות ההרעלה:"הדגים השתוללו, ניסו לברוח רחוק מהחוף, ונתפסו ברשתות. העבריינים מילאו את הסירה בדגים, ושאר הדגים המתים נשארו במים. הדגים היותר קטנים גם מתו, ציפורים אכלו אותם ומתו גם כן – לכן כעת ניתן להבין את הכמות הגדולה של ציפורים מתות בחופים בשנה האחרונה."
רק חלק ממקרי ההרעלה מגיעים לתקשורת. ב-3.4.2006 דווח שפקחים הוזעקו בעקבות דיווחי אזרחים על דגים מתים במרינה בטבריה; וב-8.2.2005 דווח על אלפי דגי אמנון (מושט) מתים וכן שחף וקורמורן. לדברי חיים אנג'וני, מנהל האגף לדיג ולחקלאות מים (אגמית, אפריל-יוני 2006),
"לפני 6-5 שנים היו אירועי הרעלות נפוצים, 40-30 שנה. בעקבות פיקוח הדוק יותר ובדיקות רוטיניות בשווקים התמעטו מאוד מקרי ההרעלות בשנים האחרונות. השנה זהו המקרה השלישי של הרעלת דגים."
דגים מורעלים גוססים במים וחסומים על-ידי רשת (צילום זה והצילום שלמטה: משרד החקלאות, המדגה והשימור של הונג קונג)
למה ואיך מרעילים
הרעלת דגים בסיוע צמחים רעילים היא שיטת דיג עתיקה, הנפוצה עד היום בחברות פשוטות ברחבי העולם. בישראל השיטה אסורה, אולם הרווח קל – תופסים בבת-אחת הרבה יותר דגים בהשוואה לשיטות הרגילות, איתור העבריינים קשה והצרכנים שמחים לשלם עבור דג מת מבלי לשאול איך הרגו אותו. מסביר פנחס גרין, מנהל מנהלת הכינרת (אגמית, אפריל-יוני 2006):"הדייגים יוצאים בלילה לאזור שבו ישנה צפיפות רבה של דגים (כגון אזורי סבך של צמחייה או אזורי אבנים), פורשים רשת סביב האזור, מפזרים חומרי הדברה בעלי רעילות גבוהה לדגים באזור סבך הצמחייה או האבנים ובכך 'מגרשים' אותם לכיוון הרשת ופוגעים באפשרות תנועתם של הדגים. בשיטה זו מגדילים את שלל הדיג בקלות וללא המתנה ארוכת זמן. [...]
"חומרי ההדברה המשמשים את הדייגים העבריינים הללו הם בדרך כלל קוטלי חרקים כגון 'טיונקס' המכיל את החומר הפעיל אנדוסולפאן (Endosulfan) מקבוצת החומרים האורגנו-כלוריים או 'לינדן' (gamma-HCH-417) המשתייך אף הוא לחומרים האורגנו-כלוריים – שניהם בעלי רעילות גבוהה לדגים. חומרי הדברה אלה נמצאים באופן רגיל בשימוש החקלאים להדברת מזיקים במטעים ובגד"ש וניתנים לרכישה ללא הגבלה. הרעלות דגים מסוג זה בכינרת היו כבר לפני שנים והן נמשכות גם בעצם ימים אלה. רוב מקרי הרעלות הדגים בשיטה הנ"ל נעשים באזורים הקרובים לחופים והדגים הממשיכים למות כתוצאה מההרעלה גם לאחר שהרשתות הוצאו מהמים, נפלטים לאזור החוף."
"חומרי ההדברה המשמשים את הדייגים העבריינים הללו הם בדרך כלל קוטלי חרקים כגון 'טיונקס' המכיל את החומר הפעיל אנדוסולפאן (Endosulfan) מקבוצת החומרים האורגנו-כלוריים או 'לינדן' (gamma-HCH-417) המשתייך אף הוא לחומרים האורגנו-כלוריים – שניהם בעלי רעילות גבוהה לדגים. חומרי הדברה אלה נמצאים באופן רגיל בשימוש החקלאים להדברת מזיקים במטעים ובגד"ש וניתנים לרכישה ללא הגבלה. הרעלות דגים מסוג זה בכינרת היו כבר לפני שנים והן נמשכות גם בעצם ימים אלה. רוב מקרי הרעלות הדגים בשיטה הנ"ל נעשים באזורים הקרובים לחופים והדגים הממשיכים למות כתוצאה מההרעלה גם לאחר שהרשתות הוצאו מהמים, נפלטים לאזור החוף."
אכיפה
לדברי גרין,"בחודש מאי 2005 הוכן נוהל מסודר לדיווח וטיפול באירועי תמותת דגים בכינרת שמטרתו לקבוע הנחיות לדיווח ופעולה בעקבות גילוי של תמותת דגים או חשד להרעלה בכינרת על מנת למנוע או למזער את הסיכונים הנ"ל."
לפי אנג'וני, הרתעת עבריינים כוללת החרמת סירה וציוד, וכן צו מנהלי חדש בכנסת, הגוזר 7,000 שקל קנס בעקבות הרעלת דגים. אולם נראה שההרתעה אינה מספיקה. ב"מועדון חובבי הדיג בישראל" טען אחד הגולשים, שלמשפחת הדייגים שנתפסו במרץ 2007 כבר החרימו בעבר פעמיים רשתות וסירות, והם חזרו לפעילות תוך חודש-חודשיים.
הדגים שהורעלו נותרים לכודים ברשת לאחר מותם
אכילת דגים וסכנת הרעלה
גרין מסביר את התוכנית שאמורה למנוע הרעלה משנית בצרכני דגים:"במקרה שמתעורר חשד להרעלת דגים צריך להפסיק את שיווק הדגים (מאותו סוג) לציבור עד לבירור המצב לאחר קבלת תוצאות בדיקות המעבדה לדגימות הדגים שנלקחו מאזור ההרעלה ומהשווקים. השיווק יחודש בהתאם לתוצאות המתקבלות. לטווח הארוך יותר יש להקים בטבריה תחנת מיון ושיווק לדגי הכינרת שתאפשר שיווק דגים בתנאים נאותים ובפיקוח וטרינרי מלא כפי שהדבר נעשה לגבי שיווק עופות או בשר."
יש לזכור, שהדיווחים הראשונים על ההרעלה מגיעים מצופים אקראיים באגם, ולכן בכל הנוגע לבריאות בני-אדם, הנוהל הקיים גובל בהימור. עובדה זו עלתה בחריפות סביב הרעלה האחרונה. ב-9 במרץ הופיעה ידיעה בוואלה! ולפיה
"במנהלת הכנרת נמנעים בינתיים מהוצאת הודעת אזהרה לציבור, מחשש לפגיעה במקור הכנסתם של הדייגים והסוחרים. בתחילת השבוע הבא, לאחר קבלת תוצאות המעבדה, שיאשרו או יפריכו את ההשערה כי מדובר בהרעלה, תוצא הודעה מסודרת לציבור בעניין."
כמובן, ההודעה לא תועיל לאיש אם הדגים כבר שווקו. אלי אשכנזי מביא את הסברו של אנג'וני: "למיטב ידיעתנו לא הגיעו דגים מורעלים לשווקים" (הארץ, 11.3.2007). החברה להגנת הטבע יצאה בהצהרה ציבורית, שמדובר בהסתרת מידע מהציבור; כמו כן, "ניתן להניח שלא כל הדגים שהורעלו נתפסו ע"י הפקחים וישנה סבירות שחלקם הגיעו לשווקים". כך או כך, הקורבנות העיקריים של ההרעלות הם הדגים עצמם, הגוססים ומתים מחומרי הדברה כי יש מי שמשלמים על הריגתם.
עדכון (מתוך גיליון 300, 31.3.2007)
כתב אישום נגד מרעיל דגים
שבוע בדיוק לאחר שזוהתה הרעלת אמנונים (מושטים) המונית בכינרת ב-21.3.2007, הגישו משרד החקלאות ומשרד התשתיות בבית-משפט השלום בבית-שאן כתב אישום חמור נגד ערן אסייג מטבריה. אסייג נאשם בסדרה של עבירות דיג, שהחמורה שבהן היא דיג לא חוקי של דגי אמנון במשקל 300 ק"ג באמצעות פיזור רעל במימי הכינרת. רוב העבירות בוצעו באישון לילה. במהלך האירוע נמלט אסייג ללב ים ונפטר מהשלל לאחר ששפך עליו בנזין, במטרה להעלים ראיות. הוא ביצע את העבירות בתקופת הקינון וההטלה של הדגים, אז אסור לדוג בבקעת הבטיחה על פי חוק. לדברי אלי אשכנזי, "בחודש האחרון התגלו שלושה מקרים של הרעלות דגים לצורך דיג בכנרת, ואולם רק באחד המקרים נחשפה זהות החשודים, והם הובאו למעצר. ייתכן שמקרים נוספים של הרעלות לא התגלו."
http://anonymous.org.il/art464.html
מועדון חובבי הדיג בישראל (קהילות), 16.3.2007.
אלי אשכנזי, "החברה להגנת הטבע: הרשויות הסתירו את ההרעלות בכנרת", הארץ, 14.03.2007.
"החברה להגנת הטבע: הסתירו מהציבור הרעלת דגים", וואלה!, 12.3.2007.
אלי אשכנזי, "שני דייגים נחקרו בחשד שהרעילו דגים", הארץ, 11.3.2007, עמ' א5.
"חשש: דגים מורעלים מהכנרת בשווקי הארץ", וואלה!, 9.3.2007.
פנחס גרין, "הרעלות דגים בכינרת", אגמית 177, אפריל-יוני 2006, עמ', 31-30.
שולה אבישר, "הרעלות דגים: סכנה לבריאות הציבור ונזק לאיכות המים", אגמית 177, אפריל-יוני 2006, עמ' 32.
"סוכל ניסיון הרעלת דגים בכנרת", וואלה!, 3.4.2006.
אלי אשכנזי, "אלפי דגים מתים נמצאו לחוף הכנרת", הארץ, 8.2.2006.
אלי אשכנזי, "החברה להגנת הטבע: הרשויות הסתירו את ההרעלות בכנרת", הארץ, 14.03.2007.
"החברה להגנת הטבע: הסתירו מהציבור הרעלת דגים", וואלה!, 12.3.2007.
אלי אשכנזי, "שני דייגים נחקרו בחשד שהרעילו דגים", הארץ, 11.3.2007, עמ' א5.
"חשש: דגים מורעלים מהכנרת בשווקי הארץ", וואלה!, 9.3.2007.
פנחס גרין, "הרעלות דגים בכינרת", אגמית 177, אפריל-יוני 2006, עמ', 31-30.
שולה אבישר, "הרעלות דגים: סכנה לבריאות הציבור ונזק לאיכות המים", אגמית 177, אפריל-יוני 2006, עמ' 32.
"סוכל ניסיון הרעלת דגים בכנרת", וואלה!, 3.4.2006.
אלי אשכנזי, "אלפי דגים מתים נמצאו לחוף הכנרת", הארץ, 8.2.2006.
תחקירים » תעשיות מזון מהחי » דגים: תעשיית הדיג ובריכות הדגים » התעללות בתעשיית הדגים » דיג באמצעות רעל בכינרת