טבחים בטלוויזיה ועופות בלול

ג'יימי אוליבר מביט באפרוח. הטבח הרג אפרוחים זכרים כדי להמחיש את המציאות בתעשיית הביצים. כל התמונות בכתבה לקוחות מ-Channel4 בבריטניה 

הספין השפי

העניין הציבורי בגורלם של בעלי-חיים בחקלאות מתחיל בדרך-כלל בתעשיות קטנות יחסית (למשל מחאת שפים ישראלים נגד פיטום אווזים), ונעצר במפגש עם התעשיות הגדולות ביותר. בבריטניה מתחיל להסתמן שינוי: העניין בסבל של תרנגולים בתעשיית הבשר עלה בשנים האחרונות על סדר-היום הציבורי בזכות קמפיינים של ארגוני רווחת בעלי-חיים כגון CIWF ו-RSPCA. ארגונים אלה לא קוראים לציבור להפסיק לפגוע בעופות על-ידי חרם מלא על מוצרי לול, אלא מסתפקים בשכנוע אוכלי בשר וביצים להמיר מוצרים מלולים תעשייתיים, בבשר ובביצים מעופות שסבלו בחייהם פחות, או לצמצם בצריכה. התעלמות מתמיהה זו מהאופציה הטבעונית, במדינה האירופית הגדולה בעלת שיעור הצמחונות-טבעונות הגבוה ביותר, נובעת ספק מהשאיפה להשפיע על קהל גדול ככל האפשר, ספק מעמדה מוסרית בעייתית. על כל פנים, דחיפה אדירה בכיוון זה נתנו בינואר 2008 שני שפים-כוכבים, ג'יימי אוליבר ("השף העירום") ויו פארנלי-וויטינגסטול, אשר הציגו בערוץ 4 הבריטי תוכניות מיוחדות העוסקות בתעשיית העופות לבשר. התוכניות קיבלו חשיפה עצומה, וכמעט חודשיים לאחר שידורן, אין ספק שהן גרמו שינוי של ממש בשוק בשר העוף והביצים.

פארנלי-וויטינגסטול

יו פארנלי-וויטינגסטול, שף הנוהג לקדם אוכל אורגני, הציג שלוש תוכניות תחת הכותרת Hugh's Chicken Run. התוכניות התמקדו בתעשיות העופות וכן בהשמנה, בג'אנק פוד ובמזון בריא (טבעוני). השף ערך ניסוי בגידול תעשייתי של 2,500 עופות למשך מחזור גידול אחד. הוא הזמין תושבים לצפות ולהשתתף בשיטת הגידול התעשייתית, ורבים מהם עזבו בדמעות. בתוכניות הוצג יחס אוהד מאוד לבשר עופות ולביצים שמקורם בלולים עם "מרעה חופשי" (המושג מוצג כאן במרכאות כי מידת החופש בלולים אלה מוגבלת). פארנלי-וויטינגסטול אף ניסה להפוך את כל עיירת מגוריו ליישוב הראשון בבריטניה שקונים בו בשר עופות מ"מרעה חופשי" בלבד. (לצפייה בתוכנית בתרגום לעברית)

פארנלי-וויטינגסטאל בלול פטמים (עופות בתעשיית הבשר). צפיפות, גדילה מואצת, מניפולציות תאורה ופגעים רבים אחרים – כל אלה הוצגו בבהירות לקהל של תוכנית בישול סטנדרטית. 

השף העירום שוחט

סדרת התוכניות המשפיעה יותר, Oliver's Fowl Dinners, נוצרה בכיכובו של ג'יימי אוליבר. בעבר, אוליבר כבר ניצל לטובה את פרסומו בסדרת תוכניות על המזון בבתי-הספר בבריטניה, שם הציע מזון משופר, שכלל, בין השאר, הרבה ירקות ופירות. בעקבות התוכניות, הממשלה הגדילה באופן ניכר את התקציב לארוחות בבתי-הספר. בתוכניות "ארוחות העוף של אוליבר" הציג השף את התנאים בלולים בשיטות שונות. הוא הדגים באולפן מהו לול סוללות בתעשיית הביצים והרג אפרוחים באמצעות הכנסתם למכל עם גז, כמקובל בתעשיית הביצים. אוליבר, בעל רישיון שחיטה, ביצע מול המצלמות הימום חשמלי של תרנגול ולאחר מכן שחט אותו. שיטות ההרג שבהן השתמש מקובלות בתעשייה בתור "שחיטה הומאנית". בראיון עמו, אמר אוליבר:



86% מכלל הביצים בבריטניה עדיין מגיעות מכלובי סוללה, ו-94% מכלל בשר העופות עדיין מגיע מלולים תעשייתיים. מדובר כמובן במציאות שונה מזו המוכרת לנו בישראל, כאן לולים תעשייתיים הם רוב כמעט מוחלט, אך עדיין גם בבריטניה זהו רוב ברור. אוליבר ופארנלי-וויטינגסטאל מקווים, שבעתיד הנראה לעין יעברו כל רשתות הסופרמרקטים בבריטניה לשווק רק מוצרים שמקורם ב"מרעה חופשי". בשיווק ביצים התהליך כבר החל, אך בכל הנוגע לבשר, הדרך עדיין ארוכה.

אוליבר מראה כלובי סוללה. לדבריו, "כל העופות האלה היו מומתים בכל מקרה, כמו אלפים אחרים בכל רחבי הארץ. ותרנגולות הסוללה שהראינו בתוכנית, שבדרך-כלל היו נפטרים מהן, יחיו כעת במותרות במרעה חופשי בבית שלי באסקס – בנות עם מזל!" 

רווחה ותורשה

בתוכניות הטלוויזיה ובאתר האינטרנט שלו, אוליבר מתאר את התנאים השוררים בלולים התעשייתיים, כגון צפיפות עצומה, התפלשות בהפרשות| ומניפולציות בתאורה. הוא מזכיר את הכוויות שנוצרות ברגלי העופות כתוצאה מרביצה ממושכת על מצע הספוג באמוניה, ומתייחס למהירות הגדילה המופרזת של העופות. לפני כ-15 שנה, איש כמעט לא ידע, שהברירה המלאכותית יצרה בעופות בעיות לא פחות קשות מתנאי הגידול והשחיטה; כיום, בעיקר בעקבות קמפיין CIWF, אוליבר ואחרים יודעים לומר, ששחיטת העופות בגיל 35 יום בלבד (לעומת כ-90 יום בלולים אורגניים בבריטניה) שהיא הסיבה העיקרית להוזלה במחירם, היא גם מקור לבעיות בריאות קשות לעופות. "תנאי הרווחה" שדורשים ארגוני רווחת בעלי-חיים, ואוליבר בעקבותיהם, כוללים קצב גדילה איטי יותר. השף מזכיר, ש-100,000 עופות מתים מדי יום בבריטניה בגלל "בעיות רווחה".

המסר של אוליבר

המסר בתוכניות הטלוויזיה ברור: לא לקנות מוצרים מלולים תעשייתיים, ולהעדיף מוצרים מלולי "מרעה חופשי", אם בכלל. אוליבר מזכיר כמה פגיעות קשות הנערכות גם בעופות ב"מרעה חופשי", אך הוא נותר טבח של בשר וביצים הפונה לקהל של אוכלי בשר וביצים, ואינו משכיל להציע חרם על קניית מוצרים אלה. יתירה מזאת, מסע ההסברה של אוליבר נערך בחלקו באמצעות בישול גופן של החיות שעליהן הוא יוצא להגן. למשל, הוא קנה עופות במחיר 3, 6 ו-12 ליס"ט, כשהמחירים מבטאים את "רמת הרווחה" בחיי העופות בחייהם. הוא בישל אותם וערך מבחני טעימה, כדי להמחיש שטעם הבשר של העופות מהלול התעשייתי הוא הגרוע ביותר.

אוליבר מודע היטב למחיר הכספי הגבוה של "הרווחה", ועל כך הוא משיב בהרחבה שתי תשובות. האחת היא המלצתו לקנות עופות שלמים ולהשתמש במרב חלקי גופם, בצירוף מתכונים לשימוש בכל חלקי הציפור. ההמלצה מתבססת על כך, שגופם של התרנגולים מבותר בדרך-כלל במשחטה והצרכנים כיום קונים בעיקר את החזה שלהם. לכן מגודלים ונשחטים הרבה יותר עופות ממה שהיו נשחטים אילו נוצלו בבית כל חלקי הגופה. אם הצרכנים יאכלו את כל חלקי התרנגול, מחירו של תרנגול מ"מרעה חופשי" יהיה דומה למחיר של נתחי הגוף שנמכרים מהלול התעשייתי. גם הצעתו השנייה של אוליבר כוללת בתוכה ניגוד פנימי בין עידוד התעשייה הקטלנית לבין קריאה לצמצומה:

אפרוחים מתים בהדגמה של אוליבר. הטבח הדגיש, שזהו גורל כל הזכרים, גם אחיהן של האפרוחות שנשלחו ל"מרעה חופשי". 

השפעת התוכניות

השפעת התוכניות של השפים הייתה מיידית, כצפוי. לפי סקר ACNielsen, בתוכנית של אוליבר צפו ארבעה מיליון איש, ומחציתם אמרו שיקנו עופות שגדלו בתנאים טובים יותר. בסוף פברואר פורסמו נתוני סקר TNS ב-25,000 משיבים, הקובע שצריכת בשר עופות המסומנים כמוצרי "רווחה" עלתה ב-35%, ואילו צריכת העופות מלולים תעשייתיים ירדה ב-7%. הסופרמרקטים דיווחו על עליות של 25 עד 50 אחוזים בקניית מוצרי "רווחה"; נוצר מחסור גדול, והחל ייבוא מצרפת. רשת הסופרמרקטים הגדולה בבריטניה, Tesco, הכפילה את רכישת העופות האלה, במקביל להורדת מחירים שערורייתית של העופות שמקורם מלולים תעשייתיים רגילים (1.99 ליס"ט) ככל הנראה בניסיון להיפטר ממלאי שאין לו ביקוש. בתחילת מרץ כבר ניכרת השפעת התוכניות על התעשייה עצמה: חברת העופות הגדולה בסקוטלנד הכריזה על הכפלת ה"תפוקה" של לולי "מרעה חופשי", וחברה סקוטית גדולה לביצים מ"מרעה חופשי" הודיעה על הגדלת התפוקה ב-33%.

הדגמה נוספת שערך אוליבר בתוכניתו: זוהי הצפיפות המקובלת בתעשיית העופות לבשר. המומחה שאירח אוליבר העריך שזוהי צפיפות הגדולה פי 3 מצפיפות סבירה. 

אפילוג: על "רווחת בעלי-חיים"

תוכניות השפים הבריטיים לקראת אמצע ינואר 2008 יירשמו כאחד מהקמפיינים הקצרים המצליחים ביותר בהיסטוריה של רפורמות ל"רווחת בעלי-חיים". בתוכניות קיימים כל הסממנים הבעייתיים של אתוס "רווחת בעלי-חיים", כגישה שאינה שוללת ניצול חיות אלא מסתפקת בניצולן באופן הגורם קצת פחות סבל. ג'יימי אוליבר – בדומה לארגונים CIWF ו-RSPCA – אינו מתייחס לצמחונות כאופציה. אדרבה, הוא מספר עד כמה כדאי לאכול ציפורים שגדלו במרעה חופשי, ואפילו מחסל כמה ציפורים במו-ידיו, בהנחה שהקרבתן מוצדקת במטרה להועיל לציפורים אחרות. תוצאה בולטת לעין של הקמפיין הקצר היא זינוק במכירות של בשר וביצים ממקורות מסוימים. וכל זאת בארץ שיש בה תנועה גדולה (שכמעט שאינה קיימת בישראל) של אנשים המאמינים כי זה טוב וראוי מבחינה מוסרית לנצל חיות כל עוד בטוחים שהן חיו "בתנאים טובים" והומתו באופן "הומאני" – זאת גם אם "תנאים טובים" הם בסך הכל יחסיים לזוועה התעשייתית ביותר.

מצד אחר, אוליבר הצליח להגיע לרוב הציבור, שממילא אינו שוקל לעבור לצמחונות. ולציבור זה הוא מציע באופן משכנע לא רק המרה של "עוף רגיל" ב"עוף חופש", אלא גם צמצום בצריכת הבשר. סקר TNS שהוזכר לעיל מספק את הנתון הדרמטי ביותר לטובת הטקטיקה של אוליבר: לאחר התוכניות, ירדה הצריכה הכוללת של בשר עופות, מכל הסוגים יחד, ב-4.8%. במילים אחרות: החשיפה למידע הניעה חלק מהציבור לצמחונות, או לצמצום בצריכת הבשר, או לכל הפחות להימנעות מצריכת בשר כל עוד הבשר מ"מרעה חופשי" אזל מן החנויות. הנתונים הסטטיסטיים עשויים לקבל פירושים שונים, אך נדמה שכאן מדובר במקרה של השפעה מהירה ומובהקת, יחסית. אנו נותרים אפוא עם הפרדוקס: השוחט ובשלן הבשר הציל חיי מיליונים.