האמריקנים מתחילים לאכול אחרת

פסטיבל צמחוני בשיקאגו, אוגוסט 2011 (צילום: Veggiefest) 

צריכה גוברת עד 2007

בארצות-הברית נערכים סקרים של צריכת מוצרי מזון על-ידי משרד החקלאות החל מ-1909, וב-1971 נוספו אליהם סקרים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. לפי הסקרים, צריכת הבשר הכללית לאדם בארצות-הברית כמעט הוכפלה במשך קרוב למאה שנה. בתקופת השיא, לפני פחות מעשור, אכלו האמריקנים בממוצע כ-128 גרם בשר ביום.* העלייה בצריכה החלה בעיקרה בשנות הארבעים, במידה רבה עקב שיפור ברמת ההכנסות של הציבור וירידה במחירי הבשר.

לפי נתוני מוסד הבשר האמריקני, 55% מהבשר שנצרך כיום בארצות-הברית מקורו ביונקים, 36.8% מעופות ו-8.2% מדגים. בשנות ה-70 החלה צריכת בשר בקר לרדת, בעקבות פרסומים על נזקי שומנים מן החי, שעוררו צרכנים להחליף בשר בקר בבשר עופות. העניין הבריאותי גם הביא שינויים שלא צמצמו את היקף התעשייה, כגון סילוק השומן הבולט לעין מבשר המוצע למכירה, וגידול בקר פחות שמן.

צריכת בשר תרנגולי בית החלה לעלות בשנות ה-40, ועד למאה ה-21 הוכפלה כמעט פי 6. העלייה הדרמטית היא תוצאה של שינויים ארגוניים וטכנולוגיים שחלו בתעשייה, לחץ גנטי ליצירת עופות "רווחיים" יותר, מכירת מוצרים נוחים לשימוש במרכולים (חלקי גוף ללא עור ועצמות, בשר מעובד ובשר קפוא) והכנסת מוצרי בשר עופות כגון נגיסים (nuggets) למסעדות מזון מהיר, בשנות ה-80. צריכת בשר עופות עלתה בעקבות זאת בשיעור גבוה יותר מזה של הירידה בצריכת בשר בקר. יש להוסיף, שהאמריקנים החלו לאכול תרנגולי הודו בעיקר בשנות ה-30, והצריכה עלתה בהדרגה עד להתייצבות ב-1991 על קרוב ל-8 ק"ג בשנה (כ-1/5 מכמות בשר תרנגולי הבית).

לול תרנגולי בית בתעשיית הבשר האמריקנית (צילום: USDA) 

השינויים בצריכת בשר חזירים ודגים אינם כה מובהקים מאז 1909. צריכת בשר חזירים עברה תנודות משמעותיות, שבתוכן ניכרת מגמת עלייה מתונה, מ-18 ל-23 ק"ג בשנה בקירוב.

גם צריכת מוצרי חלב וביצים עברה שינויים גדולים: צריכת חלב נוזלי הגיעה לשיא בעת מלחמת העולם השנייה, ומאז פחתה כמעט במחצית, עד 87 ליטרים לאדם בשנת 2001. המניעים המשוערים לירידה הם הצלחת המשקאות הקלים, וחשש מפני שומן מן החי; חשש זה לא מנע מצריכת הגבינה לגדול פי 8 בין השנים 2001-1975, בזכות אריזות ועיבוד שהפכו את הגבינה ל"מוצר נוחות". צריכת ביצים נמצאת בירידה מאז שנות ה-40, אז אכלו האמריקנים יותר מביצה ליום; בשנת 2008, עמדה הצריכה על פחות מ-250 ביצים לאדם בשנה.

ירידה בצריכה מ-2007 ואילך

בשנים האחרונות נרשמה ירידה מובהקת בצריכת הבשר בארצות-הברית. לפי תחזית משרד החקלאות לשנת 2012, בסוף השנה תירשם ירידה של 12.2% בכמות בשר העופות והיונקים שנצרכה בהשוואה לשנת 2007. זוהי חזרה לכמות הבשר של שנות ה-70, אך הפרטים שונים. הירידה בצריכת בשר בקר מהווה המשך תלול יותר של הירידה שהחלה ארבעה עשורים קודם לכן; בחזירים הירידה מתונה יותר, אם כי כבר מדובר בצריכה ברמה נמוכה כפי שלא נרשמה מזה כ-30 שנה. המפנה הדרמטי ביותר הוא בצריכת עופות, לאחר כ-60 שנות עלייה יציבות; היקף הצריכה אמנם עדיין גדול כפי שהיה לפני כעשור, אולם עצם הירידה מהווה מפנה היסטורי.

חזיר במשק תעשייתי בארצות-הברית (צילום: HSUS) 

עלייה בשיעור הצמחונות

הצמחונות הייתה בעבר כה נדירה בארצות-הברית, עד שאחוזי הצמחונות שנמצאו בסקרים היו קטנים במידה ניכרת מטווח הטעות המשוער בסקרים אלה. "קבוצת המקורות הצמחונית" (VRG) היא הגוף העיקרי שמזמין סקרי צמחונות בארצות-הברית, והיחיד שמקפיד על ניסוח חד-משמעי של השאלונים.** הסקרים הראשונים למבוגרים (מעל גיל 18) נערכו ב-1994 וב-1997, ומצאו כאחוז אחד של צמחונים (כלומר, לא אוכלים לעולם בשר יונקים, עופות ודגים) מבין כלל האמריקנים. בשנים 2006-2000 נערכו שלושה סקרים, שקבעו כי שיעור הצמחונים עלה ל-2.8-2.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בסקר 2009 כבר נרשמו 3.4% צמחונים, ובסקר מאפריל 2011 נרשמו 5%. ב-VRG מזהירים, שהעלייה בשיעורים כה קטנים אינה ודאית.

בכמה מסקרי VRG בדקו גם את שיעור הטבעונים (הנכללים בתוצאות שלעיל) אולם הטבעונות לא הוגדרה באופן אחיד בכל הסקרים ולכן מגמת השינוי פחות ברורה. עם זאת, לאחר שבעשור הראשון של שנות ה-2000 נרשמו בשני סקרים 1.4-1.3 אחוזים מהאוכלוסייה כטבעונים (שאינם אוכלים בשר, מוצרי חלב וביצים, אך עשויים לאכול דבש), בסקר האחרון נרשמו 3% טבעונים בקרב הגברים, ו-2% בקרב הנשים.

סקרי הצמחונות של VRG מגלים פרט חשוב, שאמנם אינו ודאי בגלל האחוזים הנמוכים: עיקר השינוי חל בהרגלי האכילה של גברים. בשנת 2000 נרשמו 1.7% צמחונים בקרב הגברים לעומת 3.2% בקרב הנשים; בסקר 2009 הדביקו הגברים הצמחונים את הפער כמעט לגמרי, ובסקר 2011 אף עברו את הנשים.

ממצא מעניין נוסף הוא שבשורת השינוי אינה מגיעה מהנוער. ארבעה סקרים שנערכו בין 1995 ל-2010 בקרב גילאי 18-8, הראו עלייה בשיעור הצמחונות החל מ-2% כמעט עד ל-3% בלבד. הבדל בולט בין מבוגרים לילדים נמצא רק בהימנעות מאכילת דגים: 24-18 אחוזים מכלל הילדים והנוער אינם אוכלים דגים, בעוד שבקרב מבוגרים בשנות ה-90 נמנעו מדגים רק 4% מהנסקרים, ושיעור זה עלה בהתמדה עד 14.6% ב-2006.

סיבות משוערות למפנה
המפנה בדגמי צריכת הבשר עשוי להיות חלק מהתרחבותה של תנועת "הצרכנות המודעת." בסקר מ-2009, למשל, נמצא ש-51% מכלל האמריקנים מוכנים לשלם תוספת מחיר בשביל מוצרים שגלום בהם יתרון סביבתי או חברתי. רווחת בעלי-חיים אמנם אינה מהווה שיקול מרכזי בקרב "צרכנים מודעים," אולם כשהיחס לצריכה בכללה הופך להיות ביקורתי יותר, גם החיות ייצאו נשכרות.

דיווח שפרסמה תעשיית הבשר (Daily Livestock Report) על הירידה בצריכת הבשר, מציין שלוש סיבות עיקריות למפנה. שתי הסיבות הראשונות קשורות בהתפתחויות כלכליות, שאינן מגלמות שינוי מגמה משמעותי: ראשית כל, ב-2008 חלה עלייה גדולה (40%) בהיקף הייצוא של בשר חזיר, ועלייה מתונה יותר בהיקף הייצוא של בשר בקר. אלה הפחיתו את זמינות הבשר עבור האמריקנים. במקביל לכך, עלייה מהירה בשימוש בתירס לייצור אתנול, הובילה לעלייה במחירי המספוא ומכאן – עלייה במחירי הבשר. סיבה שלישית למפנה נובעת, לפי הדיווח, ממקור עמוק יותר. תעשיית הבשר מאשימה את הממשלה בהכרזת מלחמה עליה, מהלך שהחל, לפי הדיווח, לפני 40-30 שנה:



בתעשיית הבשר האמריקנית חשים אפוא כאילו הם מצויים תחת מצור. עניין מיוחד יש בשאלה, האם להתעוררות מוסרית נגד תעשיות הבשר, ותעשיות המזון מן החי בכללן, יש משקל כלכלי בארצות-הברית. עבודה מקיפה בנושא נעשתה על-ידי כלכלנים מאוניברסיטת קנזס, גלין טונסור וניקול אולינק, שסקרו את כל האזכורים לענייני רווחת בעלי-חיים בעיתונים הגדולים שפעלו בארצות-הברית בשנים 2008-1982. החוקרים לא ציינו באיזה סוג של אזכורים מדובר, אולם סביר להניח שברוב המקרים מדובר בהתייחסות לחקירות סמויות שערכו ארגונים להגנה על בעלי-חיים.

החוקרים מציגים את נתוני הסקירה החל מ-1999, תוך התייחסות נפרדת לאזכורי עופות, חזירים ובקר. ב-1999 לא הופיעו יותר מכמה עשרות אזכורים לכל אחד ממינים אלה בכל רבעון. מספר אזכורי החזירים בעיתונות עלה ב-181% מאז 1999, עד כ-100 אזכורים לרבעון החל משנת 2007; מספר אזכורי הבקר נע בין 100-50 לרבעון בקירוב, עם זינוק עד קרוב ל-900 אזכורים בתחילת שנת 2008, בעקבות החקירה הסמויה של HSUS במשחטת הולמארק/ווסטלנד בקליפורניה, שהובילה לסילוק עשרות מיליוני טונות של בשר ממדפי החנויות; ומספר אזכורי העופות (ודאי שילוב בין תעשיות הבשר והביצים) עלה ב-253%, ומאז שנת 2007 הוא עומד על 300-200 אזכורים לרבעון בקירוב.

פועל דוחף באמצעות מלגזה פרה שלא מסוגלת ללכת במשחטת הולמארק/ווסטלנד בסוף 2007 (צילום: HSUS) 

את כל הנתונים האלה הצליבו טונסור ואולינק עם נתוני קניית בשר, והסיקו, שהסיקור העיתונאי של ענייני רווחת בעלי-חיים לא השפיע ישירות על הדרישה לבשר בקר, אך הוא הפחית במובהק את צריכת בשר החזירים והעופות. השפעת הסיקור העיתונאי ניכרת ברבעון שבו נעשה הסיקור וכן ברבעון שאחריו. טוענים טונסור ואולינק:



במילים אחרות, הסיקור העיתונאי הביא לירידה גדולה במספר החיות שנאכלו, ולכן, כנראה, גם במספר החיות ש"יוצרו": 5 אחוזים מכלל העופות בארצות-הברית הם 43 מיליוני עופות! מוסיפים שני הכלכלנים:



טונסור ואולינק ממליצים למנהיגי תעשיית הבשר לקחת בחשבון את החשיפות התקשורתיות ואת השפעתן הכלכלית, ולהכיר בכך שהם עשויים לצאת נשכרים מעריכת שינויים בשיטות החקלאיות, בהתאם ללחץ החברתי לקידום רווחת בעלי-חיים. אין ספק, שבתעשיות בעלי-החיים האמריקניות כבר מפנימים את המסרים האלה, כפי שמעידים ההסכם בין ארגוני ההגנה על בעלי-חיים לבין תעשיות בעלי-החיים באוהיו, וההסכם בין HSUS לבין התאחדות יצרני הביצים של ארצות-הברית. העלייה בתפוצת הצמחונות ודאי אינה נובעת מעניין ברווחת בעלי-חיים בלבד, אולם אין ספק שגם היא חלק ממגמת השינוי.

*קיימות שיטות חישוב שונות של משקל הבשר שנצרך, לפי שלבי עיבוד ומכירה שונים, ולכן מוגשות תוצאות שונות במקורות שונים. מוסד הבשר האמריקני (AMI), למשל, קובע שצריכת הבשר השנתית לאדם עמדה ב-2007 על 91 ק"ג, על בסיס משקל הבשר שנמכר ישירות לצרכנים.

**בסקרים שמזמין VRG (ונערכים על-ידי חברות הסקרים המובילות) נוסח השאלות המקובל הוא "ציין/י איזה מהמזונות הבאים אינך אוכל/ת לעולם: בשר (בקר, חזיר, כבש וכו'); עופות (תרנגול, תרנגול הודו, ברווז וכו')" וכיוצא בזה. בסקרים אחרים, נוהגים לעתים קרובות לבקש מהנשאלים שיסמנו עצמם כ"צמחוני/ת" – ואז מתקבלות תוצאות גבוהות פי כמה, הכוללות אנשים המגדירים עצמם כ"צמחונים" אף על-פי שהם אוכלים עופות או דגים, או מעט בשר מכל הסוגים.