אירופה 2010

תמונה כללית

האיחוד האירופי הוא עדיין הגוף החשוב בעולם בתחום החקיקה שנועדה לצמצם את סבלם של בעלי-חיים המנוצלים באופן ממוסד. זאת למרות האטת תהליך החקיקה, שהורגשה כבר ב-2008 וב-2009, ככל הנראה בעקבות צירופן לאיחוד של מדינות רבות שאין בהן מסורת של קידום רווחת בעלי-חיים. גם בשנת 2010 היה תהליך החקיקה אטי, אם כי הפרלמנט האירופי התבלט ביוזמות לא מעטות לחקיקה מתקדמת יותר (שאמורה להתגבש בנציבות האירופית). כמו כן, נהדפו במוסדות האיחוד איומים לעכב את כניסתם לתוקף של האיסורים על השימוש בכלובי סוללה לתרנגולות בתעשיית הביצים, ובכלובי הריון לחזירות בתעשיית הבשר, בשנת 2012.

עיוות עופות בתעשיית הבשר

תעשיית בעלי-החיים הגדולה ובמידה רבה גם הפוגענית ביותר היא תעשיית בשר העופות. ב-1 ביולי נכנס לתוקף החוק בעניין רווחת עופות אלה, שהתקבל ב-2007. חוק זה מגביל את הצפיפות המותרת בלולים, אך פוסח על בעיית הברירה המלאכותית. ב-28 ביולי פרסמה הרשות האירופית לבטיחות מזון דו"ח חדש על רווחת העופות בתעשיית הבשר, ובו הכרה מפורשת ומפורטת בכך שהפגיעות החמורות והנפוצות בתעשייה נובעות מברירה מלאכותית הרסנית. הדו"ח צפוי להוות בסיס לחקיקה עתידית, שתגביל את הפגיעה התורשתית בעופות תעשיית הבשר.

תרנגולים בתעשיית הבשר מתקשים לעמוד על רגליהם עקב ברירה מלאכותית אינטנסיבית לגדילה מהירה ולחזה מנופח. (צילום: Compassion Over Killing, 2003) 

חלופות לסירוס חזירים

בסוף השנה נפתח תהליך ביטול הסירוס הכירורגי של חזירים בתעשיית הבשר האירופית. התהליך החל בקבוצת עבודה בעניין חלופות אפשריות לסירוס חזירים, שהתכנסה בספטמבר-נובמבר בבריסל ביוזמת הנציבות האירופית והנשיאות הבלגית. הקבוצה כללה נציגי חקלאים, תעשייני בשר, משווקים, מדענים, וטרינרים וארגוני רווחת בעלי-חיים. באיחוד האירופי יש הכרה נרחבת בכך שהסירוס גורם לגורים סבל, אך נוהג זה נפוץ בתעשייה כי הוא מפחית תוקפנות בין החזירים המצופפים והמתוסכלים, ומונע מגופם לפתח טעם וריח שאינם אהובים על צרכני הבשר. החלופות לסירוס הכירורגי מבוססות היטב: קיימות שיטות סירוס לא כירורגיות (סירוס כימי) שאף יש בהן יתרונות כלכליים לתעשייה. בכמה מהמדינות נעשה הסירוס הכירורגי עם הרדמה ו/או שיכוך כאבים. כמה מדינות אירופיות כבר התחייבו להפסיק בהדרגה את סירוס החזירים, ויש חברות שמוכרות בשר חזירים רק מחזירים שלא עברו סירוס כירורגי, או שעברו סירוס כימי, או שעברו סירוס כירורגי תחת הרדמה ו/או שיכוך כאבים.

קבוצת העבודה הניבה הצעה לביטול וולונטרי של הסירוס הכירורגי, שעליה חתמו כמה גופים גדולים בתעשיית הבשר האירופית, ובמיוחד בגרמניה ובהולנד. לפי ההצעה, החל מ-1.1.2012 יהיה מותר לסרס חזירים באיחוד האירופי רק תחת הרדמה ו/או שיכוך כאבים. סירוס כירורגי ייאסר כליל החל מ-1.1.2018 (עם זאת, משקים שקיבלו אישור שהם פועלים בתנאים מסורתיים, יוכלו להמשיך לסרס חזירים באופן כירורגי). כדי להבטיח את יישום ההחלטה, נקבעו מספר צעדים, שרובם קשורים בזיהוי הטעם של בשר חזיר לא מסורס וסילוק טעם זה. צעדים נוספים מתייחסים למזעור גילויי התוקפנות במתקנים שבהם כלואים החזירים. הוצאות הרפורמה ייפלו על כלל הגורמים בתעשיית הבשר.

סירוס חזיר ללא הרדמה, פנסילבניה 2009. (צילום: Mercy for Animals) 

חלופות לניסויים בחיות

בנובמבר ביטלה הנציבות האירופית את הדרישה הקיימת לפי חוק מ-2005, לערוך ניסויים בעכברים ובחולדות כדי לבדוק את מידת הרעילות של צדפות. בניסויים אלה מזריקים רקמות מצדפות לתוך חלל הבטן של עכבר או חולדה, ואם הצדפות רעילות – החיה מתה בייסורים. הבסיס לרפורמה איננו הגנה על החיות אלא חוסר המהימנות של מבדקי הרעילות הקיימים. לפי החוק המתוקן, שהתפרסם ב-10.1.2011, החל מ-1.7.2011 יוחלפו המבדקים בחיות במבדקים מהימנים יותר שאינם נערכים בבעלי-חיים. החוק החדש צפוי למנוע הרג 300,000 עכברים בשנה. מבדקים בחיות יהיו מותרים רק במסגרת בדיקות תקופתיות וכן לאיתור רעלנים חדשים ממקור ימי.

ב-22 ביולי אימץ הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD – שרוב המדינות החברות בו הן אירופיות, אך חברות בו גם ארצות-הברית, יפן, ישראל ועוד) הנחיות בינלאומיות חדשות למבדקי גירוי בעור. המבדקים שאומצו על-ידי OECD אינם כוללים ניסויים בחיות, והם מחליפים את מבדקי דרייז בארנבונים. מבדקי דרייז, שהשימוש בהם נפוץ מאז שנות ה-40 של המאה ה-20, כוללים הנחת כימיקלים מרוכזים על עורם המגולח של ארנבונים, שסובלים עקב כך ייסורים קשים. ההנחיות החדשות צפויות למנוע את עינוים של אלפי ארנבונים בשנה.

שיבוט מסחרי

ב-19 באוקטובר הציעה הנציבות האירופית איסור למשך חמש שנים על השימוש בחיות משק משובטות ועל שיווק מזון שמקורו בחיות משובטות. הוצעה גם הקמת מערכת למעקב אחר זרע, ביציות ועוברים מחיות משובטות. ההצעה מתייחסת לסבל הנגרם לחיות המעורבות בשיבוט. אולם האיסור חל רק על השיבוט בתעשיות המזון; השיבוט ימשיך להתבצע בתחומי המחקר, ייצור תרופות ושימור מינים בסכנת הכחדה. כמו כן, הנציבות מציעה להתיר ייבוא של מוצרי מזון שמקורם בצאצאי חיות משובטות. מאחר שממילא השיבוט יקר מאוד והיישומים המסחריים מתמקדים בצאצאי המשובטים, הנציבות מציעה למעשה להתיר במפורש סחר במוצרים מיובאים מתעשיות הכוללות שיבוט. ההצעה עדיין טעונה אישור.

ייבוא עוברי חיות משובטות קיים כבר מספר שנים באירופה (בהיקף קטן מאוד) ובקיץ 2010 נכנסו לתעשיית הבשר והחלב מוצרים שמקורם בחיות משובטות. הפרלמנט האירופי מתנגד בתוקף לשיבוט חיות, כפי שקבע ברוב גורף ב-2008 ובהצבעה נוספת ב-7.7.2010 (עם זאת, דנמרק היא המדינה יחידה באירופה שאסרה בחוק על השימוש בשיבוט חיות למטרות מסחריות). הנציבות האירופית הזמינה דו"ח מ"הקבוצה האירופית לאתיקה", שקבע בינואר 2008 שהאמהות הפונדקאיות והצאצאים המשובטים סובלים מבעיות בריאות ורווחה משמעותיות, שעלולות להיות יותר תכופות וחמורות מהמקובל בתעשייה הרגילה; מחברי הדו"ח "לא ראו טיעון משכנע להצדקת ייצור מזון ממשובטים ומצאצאיהם." דו"ח של הנציבות האירופית בעניין היה אמור להתפרסם עד סוף 2010.

הגנה על כלבים וחתולים

ב-29 בנובמבר קיבלה מועצת האיחוד האירופי מסקנות, האמורות להוות ראשיתו של תהליך חקיקה לשיפור מצבם של כלבים וחתולים באיחוד האירופי. המסקנות קוראות לנציבות האירופית לגבש הצעת חוק שתסדיר את הסחר בחתולים ובכלבים ברחבי אירופה; אמנם לא פורטו תנאי ההסדרה, אך יש לשער שהחוק יאסור תנאי מסחר פוגעניים במיוחד. עוד מוצע לגבש חוק להגבלה על תצוגת כלבים וחתולים שעברו הליכים כירורגיים שלא למטרות רפואיות או להגבלת הרבייה (כלומר, חיתוך אוזניים, זנבות וכדומה "למטרות נוי"). ההצעה מפרטת גם צעדים לקידום החינוך בנושא החזקה אחראית של כלבים וחתולים, ובפרט הסברה נגד חיתוך רקמות "למטרות נוי".

סחר בכלבי ים

בעקבות האיסור האירופי על סחר במוצרים מכלבי ים (EU Regulation 1007/2009), פתחו הסוחרים בשתי מתקפות משפטיות. האיסור האירופי נכנס לתוקף באוגוסט. במקביל לכך פנתה קנדה לארגון הסחר העולמי (WTO) בבקשה להקים פאנל ליישוב סכסוכים, במטרה לבטל את האיסור האירופי. זאת לאחר שבנובמבר 2009 כבר התלוננה קנדה על האיסור בפני WTO. עד כה, המהלך הקנדי לא הצליח.

ביולי פנתה קבוצת ציידים קנדים, נורבגים ודנים ממוצא אינואיטי לבית-משפט של האיחוד האירופי וקיבלה פטור מהאיסור. אולם ב-25 באוקטובר בוטל הפטור, לאחר שבית-המשפט השתכנע, בין השאר, שהאיסור לא יגרום לעותרים קשיים כלכליים.

צייד הורג גור של כלב ים באביב 2010. (צילום: Gray Mitchell / Humane Society International) 

חינוך לרווחת חיות במשקים

אחד מהתחומים המתפתחים במהירות באיחוד האירופי, אמנם ללא חקיקה ייעודית, הוא חינוך לרווחת בעלי-חיים. לא מדובר בחינוך מעמיק הנוטה להביא לטבעונות, אך הנושא המרכזי הוא "חיות משק" – ללא ההתמקדות המלאכותית ב"חיות מחמד" שמוכרת בישראל ובארצות-הברית. ב-2008 השיקה הנציבות האירופית אתר בשפות האירופיות העיקריות ובו מידע על רווחה יחסית של חיות במשקים חקלאיים. באוקטובר 2010 קיימה הנציבות, בשיתוף עם הנשיאות הבלגית, את הכנס הבינלאומי הראשון על חינוך לרווחת בעלי-חיים, תחת הכותרת "כולם אחראים". בכנס השתתפו 400 נציגי אקדמיה, נציגי רשויות, מורים, וטרינרים ואנשי ארגונים. ההרצאות עסקו בחינוך לילדים, לסטודנטים ולאנשי מקצוע כגון וטרינרים. בסוף הכנס הציגו 24 ארגוני רוחת בעלי-חיים את הפרויקטים החינוכיים שלהם.

בשיא הכנס חילק הנסיך הבלגי לורן פרסים. לילדים הזוכים בתחרות רישומים כלל-אירופית לגילאי 13-6, בנושא "איך לגרום לחיות להיות מאושרות". בדברי ההסבר לתחרות (ראו פרסומת לתחרות משמאל) המליצו המארגנים להראות ברישומים אחת מ"חמש החירויות" שמהוות מוטיב לחקיקה האירופית בתחום: חופש מרעב ומצמא; חופש מאי-נוחות; חופש מכאב, מפציעות וממחלות; חופש לבטא התנהגות טבעית; וחופש מכאב וממצוקה.