לא כשר - ומסריח

היסטוריה של סחבת מכוונת

כבר מעל 10 שנים שמשרד החקלאות מקפיא טיוטת תקנות ליישום חוק צער בעלי חיים בדירים התעשייתיים, תקנות שיכלו להביא הקלה כלשהי בסבלם המתמיד של 200 אלף החזירים שמומתים בישראל מדי שנה ל"ייצור" בשר. כעת, ב-2014 - בעקבות עתירתנו לבג"ץ ועל רקע דיוני ועדת לוקר בהעברת סמכויות חוק צער בעלי חיים מידי משרד החקלאות - הגיש סוף סוף משרד החקלאות לאישור הכנסת תקנות להחזקת חזירים על פי חוק צער בעלי חיים. אבל כהרגלו, משרד החקלאות לא מהסס להנציח התעללויות אסורות במסווה של 'תקנות לאיסור התעללות'. התקנות הנוכחיות מתירות, למשל, לבצע בחזירים מספר השחתות גוף אכזריות ללא הרדמה, שנועדו לאפשר את המשך כליאתם בתנאי התעללות שעשרות מדינות בעולם כבר אסרו.

חברותיים ואינטליגנטיים לא פחות מכלבים

חזירים ידועים באינטליגנציה הגבוהה שלהם, שעולה על זו של כלבים. הם בעלי חיים חברתיים וסקרנים, שמבלים את מרבית יומם (כשרק ניתנת להם האפשרות לכך) בחקירת הסביבה, נבירה בקרקע, משחק והתפלשות במקווי מים. מדענים חקרו בהרחבה את הצרכים של חזירים ואת ההשלכות של צורות גידול שונות על רווחתם ועל התוצאות הכלכליות. הממצאים מסוכמים בשורת דו"חות עבי כרס של האיחוד האירופי. עמדת הארגונים להגנת בעלי-חיים מבוססת על בסיס מדעי מוצק זה. חלק מהוראות התקנות מתעלמות ממנו לחלוטין.

צפיפות מחרידה

"תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים)(גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים)" מאפשרות להחזיק חזירים במכלאות כה צפופות, באופן שהם לא יוכלו אפילו לשכב כולם בו זמנית על צדם! מיותר לציין שצפיפות כזאת לא מאפשרת לחזירים כל פעילות חברתית מינימלית או הפרדה בין השטח שמשמש אותם למנוחה לשטח שמשמש אותם לעשיית הצרכים – הפרדה שחזירים מקפידים עליה, וסובלים בהיעדרה. ועדת מומחים של האיחוד האירופית גיבשה נוסחה מדעית לשטח המינימלי הדרוש לשכיבה על הצד של כל החזירים. גם דו"ח הוועדה שמינה משרד החקלאות עצמו המליץ על נוסחה זו. זה המינימום שבמינימום, אם אפילו ממנו מתנער משרד החקלאים ברגע האחרון.

מכלאות חשופות ללא גירויים

לאור האינטליגנציה הגבוהה שלהם, חזירים זקוקים במיוחד לגירויים – ובמיוחד לעצמים שניתן לפרק ולחומרים (כמו קש או קומפוסט) שניתן לנבור בהם. עצמים כגון שרשראות מתכת אינם מספקים צורך זה. חסך בגירויים גורם לחזירים להתנהגות פתולוגית ולפגיעות הדדיות. למרות זאת, התקנות מאפשרות להחזיק את מרבית החזירים ללא כל העשרה סביבתית. 

חיתוך זנבות ושיניים

במכלאות חשופות, אין לחזירים מוצא לתשוקת המשחק שלהם - מלבד הזנבות של חבריהם. כרסום הזנב עלול להביא לפציעה, ולכן נהוג לחתוך ("לקטום") את הזנבות. החיתוך כרוך בכאב אקוטי ובכאב כרוני לאורך כל חיי החזיר. הזנב משמש גם לתקשורת. 

כרסום זנבות אינו נחוץ אם מספקים לחזירים תנאים מינימליים, הכוללים דבר מה להתעסק איתו במקום זנבות חבריהם. חיתוך זנבות ללא הרדמה אסור בחוק במפורש (ולא מתקיים כלל) בשוודיה, פינלנד, ליטא, שווייץ ונורווגיה. ברמת האיחוד האירופי, קיצוץ זנבות מותר רק במקום בו צעדים קודמים להעשרה סביבתית נכשלו.

התקנות מתירות חיתוך זנבות ללא הגבלה, ללא הרדמה וע"י אדם ללא הכשרה וטרינרית.

התקנות מאפשרות גם חיתוך של שיני החזיר ללא הרדמה. המחקר המדעי מראה שמדובר בפעולה אכזרית שאין לה צידוק.

סירוס 

מסרסים חזירים כי בשר של חזירים זכרים שהגיעו לבגרות מינית מדיף ריח שאינו נעים לצרכן. הסירוס לא מונע את התופעה במלואה ויש דרכים אחרות למונעה, כגון סירוס כימי או שחיטת החזירים בגיל מעט צעיר יותר. 

סירוס כירורגי של חזירים לא קיים באוסטרליה, בריטניה ואירלנד. בספרד, פורטוגל, קפריסין ויוון הוא חריג. ב-2010 אומצה באיחוד האירופי הצהרה, בחסות הנציבות ובהסכמת המגדלים, שתפסיק את הסירוס הכירורגי עד 1.1.18.

נוסח התקנות שפורסם לעיון הציבור כלל הוראה שאסרה סירוס כירורגי. הנוסח העדכני - שהוגש בסתר לוועדת החינוך של הכנסת, הפעם ללא פרסום לציבור באתר משרד ה חקלאות - מאפשר סירוס חזרזירים ללא הרדמה.

בידוד וריסון

התקנות מאפשרות להחזיק חזירות בכלובי בידוד בתקופת הייחום. דווקא בתקופה זו החזירות מגלות התנהגות חברתית מוגברת, והבידוד פוגע בהן במיוחד. הוכח כבר שאין צורך כלכלי אמיתי בבידוד החזירות – ודאי שלא בתאים צרים, שלא מאפשרים להן אפילו לקום ולהישכב בנוחות, כפי שמוצע בתקנות. הדברים נכונים גם לגבי ההיתר לרסן את החזירה ולמנוע ממנה תנועה בשבוע שלאחר ההמלטה. 

הרעבה, עיוות גנטי, ועוד

בתקנות שורת בעיות נוספות, המעידות על כוונת מנסחיהן להתיר כל פגיעה מקובלת, תוך מצד שווא של תקנות למניעתה: הרעבת חזירות, גמילה מוקדמת, שינויים גנטיים בחזירים ועוד. אנונימוס נערכת להעלות נושאים אלה ואחרים במהלך הדיון שיתקיים בכנסת.