בעלי-חיים בישראל, 2010
התפתחויות חקיקתיות, משפטיות וציבוריות
איסור על שיווק מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים
הישג החקיקה המשמעותי ביותר בישראל בשנת 2010 התקבל בחודש דצמבר, כאשר מליאת הכנסת אישרה תיקון לפקודת הרוקחים. התיקון, בהתאם להצעת חוק של ח"כ דב חנין, איתן כבל, ניצן הורוביץ ויואל חסון, קובע שייאסרו מכירה, הספקה, ייבוא וייצוא של מוצרי קוסמטיקה, שבמהלך ייצורם או ייצור מרכיביהם נערכו ניסויים בחיות. עם זאת, החוק מסייג את האיסור בכך שהוא תקף רק לגבי חומרים שניתן היה לבדוק בשיטות חלופיות המוכרות על-ידי משרד הבריאות. בהיעדר שיטה חלופית מוכרת, יהיה ניתן להתיר באופן חריג שיווק מוצרים שנוסו בבעלי-חיים. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-1.1.2014, אם כי לשר הבריאות שמורה הזכות לדחות את יישומו בשנתיים.הצעת חוק לאיסור ציד למטרות שעשוע
באוקטובר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת תיקון לחוק להגנת חיית הבר, שגובשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. על-פי התיקון יוכרו כל חיות הבר בישראל כ"חיות בר מוגנות", להוציא מספר מינים המוגדרים בחוק כ"מזיקים". אם תתקבל הצעת התיקון לחוק, ייאסר ציד למטרות שעשוע בישראל, עיסוק המותר כיום באמצעות רישיונות ציד שמנפיקה רשות הטבע והגנים. פגיעה בחיות בר תותר רק באמצעות היתרים מיוחדים ולמטרות מוגבלות המוכרות בחוק, כגון "מניעת סיכונים אקולוגיים ומניעת סכנות לאדם ולחי."עוד לפי הצעת החוק, תוחמר הענישה בעוון ציד בלתי-חוקי. כמו כן, ייאסרו שיטות ציד מסוימות (בנוסף לשיטות האסורות כיום) במטרה לצמצם את סבלם של הקורבנות, ייאסר פיזור רעל בשטחים פתוחים, תיאסר הפקרתן בטבע של חיות בר וחיות בית, יורחבו האיסור על סחר בפרוות של חיות בר והאיסור ייבוא חיות בר, וייקבע "איסור על מילוי עורות" ללא היתר. ההצעה מעוררת התנגדות בקרב ציידים, ועמותת הציידים בישראל פנתה לשר החקלאות, שלום שמחון, במטרה לגייסו נגד החוק, בטענה שהציד משרת אינטרסים חקלאיים.
ניסיון לאיסור דיג בכנרת
תמונה: Effib
הרשעת מפטם אווזים
בינואר הרשיע בית-משפט השלום בראשון-לציון את רן ואחנון ממושב פתחיה בהתעללות בבעלי-חיים, לאחר שבשנת 2007 נתפס מפטם אווזים, בניגוד לפסיקת בג"ץ האוסרת על כך. ואחנון הוא מפטם האווזים השני המורשע בעבירה זו. השופט אברהם הימן הדגיש בפסק-הדין שנתן את העובדה שהתעללות בבעלי-חיים היא תופעה הרווחת בתעשיות המזון מן החי באופן כללי. השופט אף התייחס לעיוותים שנגרמו לחיות בתעשיות החלב והבשר עקב ברירה מלאכותית, ולכליאת התרנגולות הנהוגה בתעשיית הביצים.אל-על מפסיקה להטיס בעלי-חיים לניסויים
בשנת 2010 התחדשה באופן מוגבר פעילות המחאה נגד חוות מזור, המשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס במטרה למכור אותם לניסויים באירופה ובארצות-הברית. קבוצת "חופש לקופי חוות מזור" קיימה הפגנות מדי שבוע מול משרדי אל-על, במחאה על מעורבות החברה בהובלת קופים הנמכרים על-ידי החווה. בעקבות הלחץ שהופעל עליה הסכימה אל-על לנתק את קשריה העסקיים עם חוות מזור ולהצטרף לחברות התעופה הרבות שהתחייבו שלא להוביל בעלי-חיים לניסויים. להחלטת אל-על צפויות להיות השלכות משמעותיות על המשך פעילות החווה, ועל-פי נתוני עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" בשנת 2010 לא נשלחו קופים לייצוא מחוות מזור. הנהלת החווה הצהירה על כוונתה לנקוט בצעדים משפטיים במטרה לחייב את אל-על לחזור להטיס קופים, אך עד כה לא עשתה כן."לאכול בעלי חיים" יוצא לאור בעברית
במאי יצא לאור בהוצאת "כנרת" התרגום העברי לספרו של ג'ונתן ספרן-פויר, "לאכול בעלי-חיים". הספר, המותח ביקורת קשה על תעשיית הבשר המודרנית ומעודד מעבר לתזונה צמחונית, הפך מיד עם צאתו לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתנועה לזכויות בעלי-חיים. ספרן-פויר עצמו הגיע לארץ לכבוד צאתו של התרגום העברי לספרו, והתארח באירוע ההשקה של הספר, שהתקיים בסניף "צומת ספרים" בדיזנגוף סנטר בתל-אביב. הספר התקבל באהדה וזכה לביקורות חיוביות, בין השאר במוסף הספרים של הארץ, ב-ynet, ב-nrg מעריב, בוואלה!, בהעיר, וב-timeout תל-אביב. בנוסף לכך, בעמוד הדיעות של הארץ הופיע טור פרי עטו של ספרן-פויר, שבו כתב:"אני יודע שבישראל קשה (אם לא בלתי אפשרי) להתמקד בסוגיה שלוחצת באופן פחות דחוף מסוגיית הביטחון, ושטיפוח בעלי-החיים שאנו אוכלים עשוי להיראות מגוחך [...]. אבל האם אין זה 'משחק סכום אפס'? כשמבקשים תפריט, לא חושבים שהאפשרויות שהוא מציע באות על חשבון ביטחונה של ישראל, או על חשבון המטרות ההומניטריות. הרגע הזה, מול התפריט, הוא כל הזמן שצריך כדי לפתור את בעיית הבשר: לא מיליארדי דולרים, או בחירתה של ממשלה חדשה, או מלחמה או שלום או גיבוש ערכים חדשים. אנחנו צריכים רגע אחד של מחשבה. אנחנו צריכים להזמין מנה אחרת מהתפריט, מנה שתשקף את מי שאנחנו. אם גידול בעלי-חיים לשחיטה אינו הבעיה הגדולה ביותר בעולם כיום [...] הרי שללא ספק הוא בעיה שהשקט שמכתר אותה מחריש אוזניים יותר מכל הדממות. גם האנשים הפוליטיים, המודעים והמעורבים ביותר נוטים לא להתעסק עם הבעיה הזאת."
ג'ונתן ספרן פויר עונה לשאלות הקהל, באירוע ההשקה לספרו שנערך ב"צומת ספרים". צילום: דדי שי
סכנה לחיות הבר: הרפורמה בתכנון ובנייה
במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעה שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתיקון חוק התכנון והבנייה. הצעת החוק צפויה להחליש את ההגנה החלשה ממילא על השטחים הפתוחים בישראל, ובכך היא מהווה איום על חיות הבר החיות בהם. בין השאר, צפויה הרפורמה לבטל את הוועדה לשמירה על קרקעות ושטחים פתוחים, לבטל את מעמד המשרד להגנת הסביבה כיועץ סביבתי למוסדות התכנון ולהחליש את סמכות ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית לטובת ועדות מקומיות, הצפויות לאשר בנייה בקלות. עתירה שהגישו ארגונים סביבתיים נגד אישור הרפורמה נדחתה על-ידי בג"ץ, אם כי בית-המשפט מתח ביקורת על המהירות שבה אושרה התכנית. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הצהיר על כוונתו לפתוח בחקירה לגבי האופן שבו התקבלה הרפורמה.דו"ח זיילר: ליקויים חמורים בשירותים הווטרינריים
באפריל התפרסם דו"ח הוועדה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בעקבות חקירה שנערכה בראשות השופט ורדי זיילר. הדו"ח חשף ליקויים חמורים בתפקוד השירותים הווטרינריים, בין השאר באכיפת חוק צער בעלי-חיים, הנתונה תחת סמכותם. על פי הדו"ח, הממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים בשירותים הווטרינריים אינה ממלאת את תפקידה כראוי, מנהל השירותים הווטרינריים אינו פועל כדי לדרבן אותה לכך, והיא אינה זוכה לשיתוף-פעולה מצד גורמים שונים בשירותים הווטרינריים. כך, למשל, את חוות-דעתה של הממונה לגבי הרפורמה בתעשיית הביצים, לא טרחו במשרד החקלאות לקבל אלא לאחר שהרפורמה כבר אושרה.עניין תקשורתי גובר
בשנת 2010 גברה הביקורת התקשורתית על ניצול בעלי-חיים בתעשיות המזון. סדרת התעודה של השף אייל שני, "איפה האוכל?", הקדישה שני פרקים לסקירה ביקורתית של הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון – פרק אחד התייחס לתעשיית בשר העופות, ופרק נוסף לתעשיית החלב. בערוץ יס! דוקו שודר סרטו התיעודי של רועי ונדר, "הודים", העוקב אחרי להקת תרנגולי הודו מיום בקיעתם, דרך גידולם בלול תעשייתי ועד להובלתם לשחיטה. בפסטיבל דוקאביב ה-10 שהתקיים בחודש מאי בתל-אביב, הוקרן סרטו התיעודי של רוברט קנר, "מזון בע"מ", הבוחן היבטים סביבתיים, חברתיים, בריאותיים ומוסריים של תעשיות מזון שונות, תוך התמקדות בעיקר בתעשיות המזון מהחי. טורי בישול צמחוני קבועים הופיעו השנה בשלושת הפורטלים העבריים המובילים ברשת: "שני צמחוני" ב-ynet, "צמחוניישן" מאת שחר שילוח ב-nrg מעריב, ו"בא טבעי", מאת אורן גולדפינגר, בוואלה!.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art750.html