לשבוע הספר: עשר המלצות לספרים בנושאי זכויות בעלי-חיים

לאכול בעלי חיים / ג'ונתן ספרן-פויר

"לאכול בעלי-חיים", שתרגומו העברי ראה אור בהוצאת כנרת לפני כארבע שנים, הפך מיד עם צאתו לספר הבולט ביותר שנכתב בשנים האחרונות על תעשיית הבשר. ספרן-פויר אינו פילוסוף והוא אינו מתיימר להעלות או לנתח סוגיות אתיות מורכבות ביחס לבעלי-חיים, אלא להפך, להראות כי חשיבה ביקורתית על תעשיות המזון אינה מצריכה חדשנות בתחום המוסר, אלא רק יישום עקבי של העקרונות המוסריים שבהם רוב הקוראים כבר מחזיקים. הספר סוקר את תעשיית הבשר המודרנית, מבקר את ההתעללות בבעלי-חיים הכרוכה בגידולם במשקים תעשייתיים ומתייחס גם לנזקי התעשייה לסביבה ולבריאות הצרכנים. דיון מפורט מוקדש למשקים המגדלים בעלי-חיים ברמת תיעוש נמוכה, בצורה פוגענית פחות – אם כי המחבר אינו מביע ציפייה ששיטות חקלאיות אלו יחליפו את החקלאות התעשייתית. לסקירה

מאנגלית: נעמי כרמל. כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2010. 350 עמודים, כולל הערות ומפתח.

מוסר הלכה למעשה / פיטר סינגר

פיטר סינגר הוא מהוגי הדיעות המשפיעים ביותר בתחום המחשבה המוסרית על בעלי-החיים. ספרו "שחרור בעלי-החיים" (1975, תורגם לעברית בהוצאת אור-עם בשנת 1998) נחשב כגורם משמעותי להיווצרותה של התנועה לשחרור בעלי-חיים. בספר "מוסר הלכה למעשה" מציג סינגר בצורה המקיפה ביותר את עמדותיו במגוון סוגיות אתיות, בהתאם להשקפת עולמו המבוססת על המסורת הפילוסופית התועלתנית. דיעותיו של סינגר מעוררות מחלוקת אף בתוך התנועה לשחרור בעלי-חיים – רבים מהתומכים בזכויות בעלי-חיים יתקוממו לנוכח הערך הנמוך שהמחבר מייחס לחייהם של בעלי-חיים חסרי מודעות-עצמית; אך עם זאת, סינגר מצליח לבסס היטב את טיעוניו נגד אי-הצדק שבסוגנות – שלילת ההתייחסות המוסרית לבעלי-חיים באופן שרירותי, על בסיס השתייכותם למין ביולוגי שונה בלבד. לסקירה

מהדורה שנייה. מאנגלית: דבי אילון. עריכה והקדמה: מרב רוזנטל-מרמורשטיין. י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2009. 431 עמודים, כולל הקדמה, הערות ומונחון עברי-לועזי.

קיצור תולדות האנושות / יובל נח הררי

מהדורה מעודכנת. דביר, 2013. 459 עמודים, כולל הערות ומפתח.

אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת / מ.ק. גנדהי

מוהנדס קרמצ'נד גנדי, המוכר בכינויו "המהטמה", האדם שהוביל את המאבק לשחרור הודו מעול הקולוניאליזם הבריטי, ומההוגים הבולטים של רעיון ההתנגדות האזרחית הלא-אלימה, היה אחד האישים המרשימים ביותר של המאה הקודמת – ובין השאר, גם אחד האנשים המשפיעים ביותר על התנועה להגנת בעלי-החיים, הן בהודו והן בעולם המערבי. למעשה, את תחילת דרכו בפעילות ציבורית – הרבה לפני שנעשה פעיל פוליטי נגד הקולוניאליזם – הוא עשה בפעילות לקידום צמחונות, במסגרת ארגון הצמחונים של לונדון. באוטוביוגרפיה שלו, המגוללת את סיפור חייו משנות ילדותו ועד לשנות החמישים של חייו, גנדי מציג את הלבטים המוקדמים שלו לגבי צמחונות, כיצד גמלה בליבו ההחלטה להפוך לצמחוני מטעמי מצפון, ומספר, לצד פעילותו הפוליטית, גם על פעילותו למען בעלי-חיים. קשה להפריז בהשפעה העצומה שהייתה לפועלו של גנדי על התנועה לזכויות בעלי-חיים: בין השאר, טום רייגן, אחד הפילוסופים הבולטים של התנועה המודרנית לזכויות בעלי-חיים, מזכיר את קריאת האוטוביוגרפיה של גנדי בתור אחד הגורמים המוקדמים ביותר לכך שהחל לשקול להפסיק לאכול בשר. לסקירה

מאנגלית: ינץ לוי, אחרית דבר: ד"ר יוחנן גרינשפון. אסיה, 2005. 479 עמודים, כולל לוח כרונולוגי ומילון מושגים.

אלכס ואני / איירין מ. פפרברג

הספר "אלכס ואני" מציג את מחקרה פורץ הדרך של ד"ר איירין פפרברג על היכולת התקשורתיות של תוכים. ד"ר פפרברג מנפצת את הדיעה הקדומה על-פיה תוכים מסוגלים רק לחקות קולות אנושיים מבלי להבין את משמעותם, ומראה שלא זו בלבד שביכולתם להבין את מה שהם אומרים, אלא הם אף יכולת גבוהה לתפוש מושגים מופשטים. אלכס, תוכי מזן אפרור אפריקאי, שהיה התוכי העיקרי ששימש במחקר, התפרסם בזכות היכולות התקשורות הגבוהות שלו עם בני-אדם, ומותו ב-2007 (כשמילותיו האחרונות לד"ר פפרברג היו "היי טובה. אני אוהב אותך") סוקר בהרחבה בתקשורת. הספר עשוי לעורר מחשבות מחודשות לגבי תפישות הקוראים על היכולות הרגשיות והשכליות של בעלי-חיים. לסקירה

מאנגלית: אורי שגיא. מטר, 2010. 192 עמודים, כולל מפתח.

כתבה על מותו של התוכי אלכס,  ששודרה ב-2007 בחדשות abc

תמונות של בשר / דרור בורשטיין

הספר, המבוסס על סדרת הרצאות ששודרה ב"אוניברסיטה המשודרת", מציג סקירה של ייצוגי בעלי-חיים באמנות (בעיקר באמנות המערבית, אם כי פרק אחד מוקדש לאמנות סינית, וניתן למצוא לאורך הספר התייחסויות גם לאמנות יפנית, לאמנות המזרח הקדום, ולאמנות ילדית של פפואה גיניאה החדשה). בניגוד למה שניתן להסיק משמו של הספר, הוא אינו עוסק רק בבעלי-חיים המנוצלים בתעשיות הבשר, אלא גם בתחומים אחרים – ציד "ספורטיבי", שימוש פולחני, או כליאה למטרות בידור. רובו של הספר מוקדש לייצוגים אמנותיים של פגיעה וניצול חיות, אך יש בו גם התייחסות לתמונות המציגות יחס של חמלה ואמפתיה של בני-אדם כלפי בעלי-חיים. התמונות הנסקרות בספר מוצגות באיכות נמוכה ובשחור-לבן, אך ניתן למצוא ברשת גרסאות צבעוניות שלהן באיכות גבוהה.

עריכה מדעית: לאה דובב, הקיבוץ המאוחד, 2014. 135 עמודים

ילדי בית הזכוכית / יעל פורמן

"ילדי בית הזכוכית" הוא ספר הביכורים של סופרת המדע הבדיוני הישראלית יעל פורמן. דרך סיפור ילדים דמיוני, על עולם בו יצורי כלאיים אנושיים-דגיים מיוצרים באופן מלאכותי ונמכרים כ"חיות מחמד", מצליח הספר להעלות שאלות מוסריות לגבי שליטת בני-האדם ביצורים ממינים אחרים וניצולם למטרות שעשוע. לסקירה

איורים: ינון זינגר, מודן, 2011. 109 עמודים.

מאוזן הים עד תרנגולת הבית / ג'פרי מוסאייף מאסון

ג'פרי מוסאייף מאסון הוא מהכותבים הפופולריים בעולם בנושאי בעלי-חיים. בין השאר מוכרים בעברית ספריו "כשפילים בוכים", "כלבים לא משקרים באהבה", "חיבוק הקיסר" ו"תשע הנשמות של החתול". בין ספריו שלא תורגמו לעברית ראוי לציין את "החזיר ששר לירח", העוסק ברגשותיהם של בעלי-חיים המנוצלים במשקים. "מאוזן הים עד תרנגולת הבית" הוא לקסיקון של מאה מיני בעלי-חיים אהובים על המחבר. חלק גדול מהמינים הנסקרים בספר הם מינים הנפגעים על-ידי בני-אדם בצורות שונות, וכך ניתנת למחבר הזדמנות להביע על כך ביקורת. לסקירה

מאנגלית: בני מאיר. עריכה מדעית: אבי ארבל. כנרת, 2010. 479 עמודים, כולל רשימת מקורות נבחרים.

בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית / בנימין ארבל, יוסף טירקל, סופיה מנשה (עורכים)

הספר כולל מאמרים של 19 חוקרים מתחומים שונים – בהם היסטוריה, זואולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד – העוסקים בהיבטים שונים של הקשר בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים, בהתבסס על כנס בעל שם זהה שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב ב-2001. אמנם לא כל המאמרים בספר נוגעים לזכויות בעלי-חיים – חלק מהם מתייחסים אליהם כאל סמלים גרידא, או סוקרים את הניצול שלהם באופן לא-ביקורתי – אבל רבים מהם כוללים נקודות הרלוונטיות למאבק להגנת בעלי-חיים. שלושה מאמרים ראויים לציון במיוחד: הראשון, המאמר "טלייו של אלוהים: קיצור תולדות היחס לבעלי-חיים והאמונות לגביהם במערב" של פרופ' ג'יימס סרפל, העוסק בהתפתחות רגשות האשם על הרג חיות, השני, המאמר "הפראי והמתורבת" של ד"ר ג'ולייט קלאטון-ברוק, על האופן הו הליך הביות של בעלי-חיים השפיע על תכונותיהם ועל אופיים, והשלישי, המאמר "מגע מנוכר: שינויים ביחס לחיות בבריטניה ובארה"ב מהמאה השמונה-עשרה עד תחילת המאה העשרים", של ד"ר אריאל צבל (העורך לשעבר של שבועון עמותת אנונימוס, "זכויות בעלי-חיים השבוע", ומחבר הטקסטים המרכזי של העמותה) – העוסק בהיסטוריה של תיעוש משק-החי, והאופן בו הוא הביא להתדרדרות במצב רווחת בעלי-החיים, דווקא בתקופה הנחשבת כתקופה של עלייה ברגישות הציבורית לרווחתם של בעלי-החיים. לסקירה

כרמל, 2007. 404 עמודים, כולל מפתח.

לאכול כדי לחיות / ג'ואל פורמן

בניגוד לספרים האחרים ברשימה, "לאכול כדי לחיות" אינו עוסק בקשר שבין בני-אדם לבעלי-חיים ממינים אחרים. למרות זאת, הוא עשוי להיות הספר בעל ההשפעה הרבה ביותר בתחום: במציאות שבה מרבית הפגיעה בבעלי-חיים מתבצעת בתעשיות המזון, השינוי הגדול ביותר שניתן לחולל ביחסנו אל בעלי-החיים הוא שינוי התזונה שלנו. פורמן, רופא משפחה המתמחה בתזונה, ממליץ על תזונה המבוססת על מזון מהצומח, בעיבוד מזערי, עם דגש על ירקות, פירות וקטניות טריים. הספר מומלץ לכל מי שרוצה לעבור לתזונה טבעונית או לטבעונים המבקשים לשפר את תזונתם, אבל לא רק להם: גם מי שמעוניין בהפחתה חלקית בצריכת המזון מהחי (ולמעשה, כל מי שמתעניין בתזונה בריאה) ימצא בו תועלת. לסקירה

מאנגלית: ליאת פלן-לברטובסקי. פוקוס, 2006. 384 עמודים, כולל ביבליוגרפיה ומפתח.